מאגר סיפורי מורשת

חברות בילדותי הייתה שונה מאד במהותה מהחברות כיום. אז לא היה עדיין טלפון, טלוויזיה, מחשב, טאבלט וכמובן לא פאלפון. החברות הייתה ישירה, המפגשים היו יום יומיים ולפעמים פעמיים ביום או יותר לא ישבנו מול הטלוויזיה והאיפון, אלה עסקנו בקיום החברות עצמה.  בשעות אחר הצהריים נפגשנו לצורך דיבור, הכנת שיעורים, לימוד למבחנים, משחקים , פעילויות בתנועת הנוער וכ"ו.

 

אהבנו את ה"ביחד", שיחקנו משחקים רבי משתתפים והקשרים החברתיים היו הדוקים מאוד שעות אלו היו האהובות עלי ביותר. הטיולים ברחבי הארץ עם תנועת הנוער היו מאוד משמעותיים. למדנו על ארץ ישראל, נופיה וכמובן על ההיסטוריה של העם היהודי. הלינה הייתה בחיק הטבע עם שק"ש הכנת האוכל הייתה משותפת וחווייתית גם קניית המצרכים הייתה משותפת, כל הקבוצה הלכה לרכוש מוצרים ביחד וההחלטות לגבי סוגי המוצרים היו של כולם . היו אלה טיולים שהשפעתם ניכרה לאורך שנות חיי וגם את ילדי ונכדי אני לוקחת למוזאונים ולאתרי הטבע כדי שיחוו אותם חוויות ורשמים, אותם חוויתי בנעורי. 

 

כוחה של החברות ניכרה מאוד בזמן "מלחמת ששת הימים". כולם התגייסו למלא שקי חול כדי להגן על השוחות (בורות באדמה  שהיו חופרים, כי לא  היו מקלטים) מילואי השקים היה באווירה עליזה ותרם מאוד לגיבוש החברתי וגם השפיע על ירידת רמת החרדה, כולם היו שם עבור כולם, השיתוף והאחווה תרמו רבות. העזרה ההדדית באה לידי ביטוי גם בעזרה לנזקקים. ההיכרות הייתה מעמיקה. בגלל הקשר הישיר כל אחד הכיר את משפחות החברים וכאשר חברה היו במצוקה כולם נרתמו לעזרה. העזרה ניתנה בצורה רגישה כדי לא לפגוע ברגשות האחר.  

 

היו בעבר לילות רבים בהם ישנו ביחד באחד הבתים דבר שקיים גם היום אבל קיבל את השם "מסיבת פיג'מות!". בסוף כל שנה כל חברי הכתה כתבו ב"ספר הזיכרונות" זיכרון שסיכם את השנה כולל אמירה שהייתה מקובלת. כיום כותבים ב"ספר הזיכרונות" רק החברים הטובים. אז והיום הרכיבה על אופניים משמשת כחוויה חברתית, אלא שסוג האופניים השתנה, להרבה ילדים כיום יש אופניים חשמליות, אופני הרים וכ"ו בעוד לנו היו אופניים פשוטות ובדרך כלל ירשנו אותם מהבוגרים מאתנו.

 

הלבוש היה די אחיד. לא היו מותגים, לא קנו כל כך הרבה בגדים ורק מי שקיבל חבילות מחו"ל בלט בשטח, דבר שתרם לליכוד ולהרגשת השיוויון. גם התלבושת האחידה הייתה "אחידה" ולא כמו היום. כדי לפגוש חברה הלכנו לביתם. השפה כיום שונה מהשפה שבה השתמשנו בעבר. אז דיברנו בשפה תקנית וכל אחד השתדל להקפיד על כללי הדקדוק. כיום הנוער מדבר בקודים או בסלנג וגם ההקפדה על דקדוק תקין לא קיימת.  

 

 

דברי הסבתא רונית: "כוחה של חברות" חשובה היום כמו לפני הרבה שנים, אך דרך ביטוייה שונה מאוד היום".

דברי הנכדה מאיה:" כוחה של חברות", עבורי או שיתוף פעולה, אחווה, רעות, לימוד ומשחקים משותפים, קבלת האחר וכמובן גם השונה".  

 

 

"מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר – ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה".

 

תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ו, 2015

מורה מובילת תכנית רויטל יוסף, רמת חן, ר"ג