מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי יקירי ואני מתעד את סבתי, הדסה יקירי. סבתא שלי נולדה בגבעתיים להורים ילידי פולין אשר עלו לארץ במסגרת תנועת החלוץ בפולין לפני מלחמת העולם השנייה. כל משפחתם נכחדה בשואה.

סבתא שלי היא בוגרת תיכון 'קלעי' בגבעתיים. כל שנותיה הייתה חברה בתנועת הנוער העובד והלומד בסניף בורוכוב בגבעתיים. בצבא שירתה בצנחנים ולאחר שחרורה למדה באוניברסיטה.

היא נישאה לסבי – מוטי יקירי – יליד קיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל. סבי וסבתי הביאו לעולם שלושה ילדים: שני בנים ובת. אבי יוני יקירי הוא בנם הצעיר. יש להם אחד עשר נכדים ונין אחד.

ילדותם של סבא וסבתא עברה עליהם בתקופה של קום המדינה, ובלי סבא וסבתא משלהם. הם גדלו בלי שהייתה להם משפחה ולכן המשפחתיות הייתה בעלת חשיבות רבה עבורם.

סבא השתתף במלחמת ששת הימים בקרב על גבעת התחמושת והיה בין הצנחנים ששחררו את ירושלים. במלחמת יום כפור לחם בעיר סואץ שם היה נצור. סבא הוא חובש קרבי שהציל חיילים רבים וגם איבד חברים.

כד הנחושת של סבתא הדסה

סבתא הדסה מספרת: "ליום בת המצווה שלי קיבלתי במתנה כד נחושת מסוגנן יפהפה. הדבר קרה לפני ששים וחמש שנים. זהו כד יפהפה אשר רקועים בו כוכבים בגדלים שונים ואיילים הנמצאים במרוצה. יש לו פיה ארוכה ויפה, ידית מעוטרת ומכסה עגול. כד הנחושת הזה ניתן לי במתנה מחברים טובים של הוריי ביום חגי.

הוריי הגיעו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה וכל משפחתם נכחדה בשואה. לכן משפחתנו הייתה מורכבת רק מחברים וידידים של הוריי, שגם הם היו משפחות של נכחדי שואה.

כד זה הולך איתי כל כך הרבה שנים ומהווה עבורי את הקשר העמוק שלי למשפחת המוצא שלי. הוא ניצב אצלי במקום מרכזי וחשוב בבית. אשמור אותו לעד ואני מקווה שגם צאצאי ישמרו עליו.

הזוית האישית

הנכד איתי: במסגרת התכנית נהניתי מזמן איכות עם סבתא וסבא בימים לא קלים אלו.