מאגר סיפורי מורשת

שמי אירית, אני נשואה לאדי, יש לנו שני ילדים, לירן ומיטל, ומהם חמישה נכדים: שגיא, יהונתן, אריאל, בארי ועומר. נולדתי לאימא שרה ז"ל ואבא יצחק ז"ל, אני הבת הבכורה.  הוריי ז"ל הם ממקימי מושב חגור. אבי יוצא גדוד 9 שחבריו הקימו את הישוב כישוב ספר. גדלתי במושב חגור והקמתי את משפחתי במושב חגור.

עלייתו של אבי וסבא של שגיא

אבי, יצחק גמליאל, נולד בסוריה בעיר חלב. בשנות החמישים אבא של אבי לקח את אבא שלי ואחותו פרידה לביירות ושם שילם למבריחים שהעבירו אותם ברגל אל ישראל. הם הגיעו אל אזור בין קיבוץ דן לדפנה עם קבוצת ילדים ללא ההורים. שם פיזרו את הילדים במושבים אצל משפחות שהם לא הכירו.

אדי בעלי, סבא של שגיא, נולד גם בחלב שבסוריה. סבתי סיפרה לי על ילדותו של אדי. הם היו שכנים, אדי ברח מסוריה בשנת 1966. אדי בילדותו היה מקשר בין המשפחות שרוצות לברוח מסוריה ובין המבריחים  הערבים. המבריחים לא יכלו להיכנס לבתים של היהודים, הם פחדו מהמשטרה הסורית אשר עקבה אחרי ערבים שנכנסים לבתים של יהודים. לכן הנערים היהודים היו מקשרים בין המבריחים ליהודים שרצו לברוח מסוריה. יום אחד באה המשטרה וחיפשה את אדי בבית בחלב. כשאדי גילה שמחפשים אותו, הוא והחבר שלו ברחו מסוריה אל טורקיה ועלו לישראל.

זיכרונות ילדות בחגור

את הגן ובית ספר יסודי עד כיתה ו' למדתי בחגור, זה היה בית ספר חוויתי במיוחד. הקשר שהיה לנו עם הגננת והמורים היה מאוד מיוחד. אני זוכרת שבכיתה א' היינו מחכים למורה שתרד מהאוטובוס והיינו רצים לאוטובוס ורבים מי ייקח את התיק שלה עבורה או מי ייתן יד למורה. מסיבות פורים בגן ובבית הספר היו מאוד מיוחדות, אמי הייתה תופרת את התחפושות, המורים היו משלבים גם את הורינו בהצגות פורים..

אירית מחופשת בפורים

אחרי הצהרים היינו עוזרים להורים במשק, אם זה באיסוף ביצים או קטיף ומיון עגבניות ומלפפונים.

משחקי הילדות  שלנו היו קלאס, קפיצה על חבל, שלושה מקלות, מחבואים, מפגשים בגן השעשועים ומשחקי כדורסל. בכל יום חמישי נפגשנו במגרש הכדורסל ושמענו תכנית מתח ברדיו בשם 'פול טמפל'. ישבנו יחד סביב טרנזיסטור. אהבנו את הסביבה אהבה גדולה והכרנו בה כל פינה. במושב יצאנו הרבה לטייל ברגל לקיבוץ חורשים, בהרים, או שיצאנו לטייל בנחל הירקון ליד ראש העין. היו אלו ימים מאושרים בתוך הטבע והנוף הירוק של המושב והסביבה. בימי שבת אבי היה מסיע אותנו ואת אנשי המושב במשאית שלו אל הים – זו הייתה חוויה מיוחדת, כמו פיקניק ענק עם כל חברי המושב.

בכיתה ד' הצטרפתי, כמו רבים מחברי, לתנועת הנוער העובד. פעמיים בשבוע היינו הולכים לפעולות. בחופש הגדול היינו יוצאים למחנה. המלחמה הראשונה אותה אני זוכרת היא מלחמת ששת הימים. באותה תקופה הייתי כבר בכיתה ח',  בשנה האחרונה בבית הספר העממי אני זוכרת שחפרנו שוחות בבית הספר: תלמידי כיתות ז' ו-ח' מילאנו שקי חול וריפדנו את השוחות. בבית בחגור ישבנו אחי ואמי במדרגות צופים בהפצצות על קלקיליה.

משחקי הילדות: אני בחולצה לבנה וסרט לבן

התגייסתי לצבא בשנת 1971, שירתי בחיל השריון בסיני 

סרטון תיעוד קצר של אירית: 

הזוית האישית

סבתא אירית: שמחתי על ההזדמנות לשתף את שגיא נכדי היקר בנקודות מעברי. כשהמשימה ניתנה חשבתי שבעצם העברת סיפור ילדותי וחויותי בחגור ישעממו אותו. אני מקווה שהצלחתי בסיפורי הקצר לגרום לשגיא להבין שאפילו שלא היה שפע וחיי מותרות, הילדות שלי הייתה מאושרת ובבית היסודי קיבלנו את הערכים האמיתיים.

הנכד שגיא: היה לי מעניין לדעת על עברה של סבתי ועל איך היא חייה במושב.