מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כאב השחרור והחזרה לחיים

שמשון ובטי שלומוביץ ז"ל והמשפחה
שמשון שלומוביץ לנג
סיפורו של ניצול שואה: שמשון לבית שלומוביץ-לנג

אבי ז"ל, שמשון לבית שלומוביץ-לנג, ניצול יחיד ממשפחתו הענפה שנספתה בשואה, נולד בשנת 1923 בכפר הפסטורלי ברב (BREB) באיזור מרמורש בטרנסילבניה, בן בכור לאביו עזריאל לבית לנג ואימו שיינה לבית שלומוביץ, אח לשרה, מנחם והרשל ז"ל. אבי תיאר ילדות והתבגרות מאושרת בקרב קהילה מעורבת של יהודים ונוצרים. בהיותו תלמיד מחונן (גם בחדר וגם בבית הספר הכללי) נשלח ע"י כומר היישוב ללמוד בתיכון במסלול אגרונומיה, כדי לקדם את נושא החקלאות באיזור הכפרי בו גדל. בתחילת המלחמה אולץ להפסיק את לימודיו כיוון שנאסר על יהודים ללמוד ועבד לפרנסת המשפחה כאופה.

מלחמת העולם השנייה

באפריל  1944, בהיות אבי שמשון כבן 20, הוא חגג בפעם האחרונה עם משפחתו את חג הפסח בגטו ברבשטי בטרנסילבניה, שם רוכזו כל היהודים מהאזור. למחרת החג קיבל צו גיוס לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי. כבר אז הגיעו השמועות על השמדת יהודים, אבל קשה היה להאמין להן – כי הדבר לא יעלה על הדעת. בפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי (ללא מדים ונשק) אבי וחבריו עסקו בעבודות קשות של פינוי ובינוי שדות תעופה שהופגזו על ידי בעלות הברית.

עם סיום המלחמה, במאי 1945, עשה אבי את דרכו, יחף בשלג, הביתה לכפר BREB, בדומה לניצולים אחרים בצעדת מוות של מאות ק"מ. שמשון שרד את הקור והרעב וניצל בזכות ערמת קלחי תירס בשדה, אליה חמק באחד הלילות כדי לשבור את רעבונו ולהתחמם. במהלך אותו הלילה הציתו האוקראינים את המתבן שבו שהה קודם לכן, על עשרות עקורים אחרים שלא שרדו את המסע חזרה הביתה.

לאחר תלאות רבות הגיע שמשון לכפרו והמתין לבני משפחה שיחזרו גם הם. הניצולים הבודדים שחזרו לכפר הביאו לידיעתו את המידע הנורא – כל משפחתו הושמדה במחנה אוושויץ ב-1945.

ההחלטה

שמשון החליט להירתם לפעילות ארגון הבריחה והשתתף בפעולות הברחה של יהודים לא"י. לאחר מכן עלה לארץ בשנת 1946, הצטרף לפלוגות בית"ר בשוני ולחם בשורות האצ"ל בשם הכינוי שלו "עזריאל". בקרב על כיבוש יפו באפריל 1948 נפצע אנושות והחלים בזכות התעקשות של הרופא פרופ' מרקוס ומשפחת ליבוביץ מנחלת ז'בוטינסקי בנימינה, שטיפלו בו כבן.

החלום להיות אגרונום, שנגדע בגלל ההגבלות שהוטלו על יהודים באירופה, התממש ברצון להיות חקלאי ולהקים התיישבות בארץ ישראל.

העליה לקרקע

שמשון, יחד עם חברי גרעין ההתיישבות "יד ה-14" של תנועת החירות, לוחמי האצ"ל לשעבר וחלקם עדיין חיילים בצה"ל – הקימו ב 16 באוגוסט 1949 את יישוב חדש על אדמות סינדיאני ליד בנימינה במטרה "לכבוש את האדמה במחרשות". היישוב נקרא "יד ה-14" להנצחת 14 לוחמי האצ"ל שנהרגו בפעולות לחימה וקרבות לפני קום המדינה. לימים שונה שם היישוב – אביאל, על שם ישראל אפשטיין שליח האצ"ל ברומא שכינויו היה "גונדר אביאל".

הקמת משפחה

אבי, ניצול יחיד ממשפחתו, נישא לאמי בטי לבית קאופמן, ניצולת שואה שעלתה מרומניה בדצמבר 1950 ויחד הם הקימו משפחה לתפארת במושב אביאל, שקלט ניצולי שואה ובני משפחותיהם ועולים מארצות שונות – קיבוץ גלויות.

השירות הציבורי

בשנים לאחר מכן הוקמו היישובים עמיקם וגבעת ניל"י, על ידי מחלקת ההתיישבות של תנועת החירות, ונולדה המועצה האזורית "אלונה". אבי שמשון, שהיה אוהב אדם וטבע, לוחם ומנהיג, חולם ומגשים, פעיל ציבור ומזכיר מושב אביאל נבחר לראש המועצה הראשון במ.א. אלונה.

תקומה וההגשמה

אבא הגשים את חלומו להיות חקלאי, להיאחז באדמה, לבנות ולנטוע. הוא נטע מאות עצי חרוב לאורך הכבישים ובגבעות המועצה האזורית אלונה. לצד עצי האלון, מפארים עצי החרוב את שטחי כל האזור ונותנים את צלם ופריים לכל עובר אורח.

ההנצחה

על תל צפי, מזרחית לאביאל, לאחר מות הורינו שמשון ובטי ז"ל הקימה משפחתי בשנת 2012 פינת מרגוע ונוף תחת עץ חרוב מפואר, נקודת תצפית אל אדמות אביאל. המקום נקרא "החרוב של שמשון" – תצפית מייסדים להנצחת זכרם של בטי ושמשון שלומוביץ ז"ל, ממייסדי היישוב אביאל.

11073390_10153267250944721_1136492738159879437_n

11148589_10153267250629721_5017629827399964010_n

הזוית האישית

תיעדה: הבת נאוה גלעד-שלומוביץ, אחותם של עוזי ויונתן, ילידת אביאל, דור שני לניצולי שואה, חברת עמותת "דורות ההמשך".

מילון

אביאל
יישוב ליד בנימינה, הוקם בשנת 1949

ציטוטים

”לזכור ולעולם לא לשכוח - והגדת לבנך...“

הקשר הרב דורי