מאגר סיפורי מורשת

שמי עמוס, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

מלחמת יום כיפור פרצה ביום כיפור, בתאריך שישה באוקטובר 1973 בין צבא הגנה לישראל לצבאות מצרים וסוריה ונמשכה תשע עשר ימים. זה היה יום שבת בצהרים, אימא של מאיה- יעל – הייתה בת שנתיים, סבתא גבי הייתה בחודש השישי להריון. אנחנו מבלים בבית בשקט תוך כיבוד היום הקדוש, לפתע שמענו אזעקה. לאחר מכן חלפו בשמיים מטוסים והיה לנו ברור כי ההסבר היחידי לכך הוא שפרצה מלחמה.

לאחר שהושמעה ברדיו סיסמת הגיוס של היחידה שלי מיהרתי להגיע אל מחסני החירום שלנו במחנה פלוגות – מהומה רבה ואי ודאות. עם רדת הלילה התחלנו בתנועה לגזרה המצרית בחצי האי סיני. לאחר שהגענו אל שטח ההיערכות של האוגדה, על ציר הבלימה כחמישה עשר קילומטר מתעלת סואץ, הסתבר לנו שעברנו על פני מארב מצרי. המצרים לא ירו עלינו רק מפני שחיכו בסבלנות למפקדת האוגדה אשר נעה מאחורינו. לאחר שלושה ימים כמעט ללא שינה, הייתה לי הזדמנות ראשונה לטלפן הביתה. נכנסתי אל מתחת לרשת הסוואה בשוחה קטנה בה היה טלפון שדה, בקשתי את המרכזנית ואז הסתבר לי שאני לא זוכר לומר לה את מספר הטלפון שלנו בבית, על מנת שתקשר אותי אליו.

ביום השלישי של המלחמה יצאה האוגדה שלנו להתקפת נגד, התקפה זו נכשלה, בסופו של יום לחימה זה ירדה מצבת הטנקים הכשרים לקרב של האוגדה אל מתחת לארבעים אחוז. ביום השנים עשר של המלחמה חצינו את תעלת סואץ, עברנו על פני גשר הגלילים אל אפריקה: השטח המצרי אשר לא היה בידי ישראל לפני המלחמה. בסיום המלחמה הגענו עד למקום שנקרא: עדבייה, בחוף המערבי של מפרץ סואץ. כוחות צה"ל הגיעו עד למרחק של 100 קילומטר מקהיר והארמיה המצרית השלישית אשר הייתה בסיני כותרה. אחרי הפסקת האש בחזית המצרית המשיכו מרבית החילים המגויסים לשרת בצבא מבלי לדעת מתי נשתחרר. הקשר עם הבית היה בעיקר באמצעות מכתבים. בשדה התעופה פאיד, ליד העיר איסמעיליה, היה הר של חבילות אשר נשלחו מהעורף בגובה של ארבעה מטר.

לאחר כשלושה חודשים הגעתי לחופשה בטיסה. מנמל התעופה בן גוריון צלצלתי הביתה ואחיו של אבא של גבי, אשר לא ידע עברית, הקריא לי מפתק שהושאר לו על ידי בני המשפחה אשר נסעו לבית חולים: "יש בן", כך נודע לי על הולדתו של בני אמיר. הדאגה בבית הייתה רבה, לעזרתה של גבי אשר צריכה לטפל באמיר ויעל נחלצו שתי הסבתות המסורות: סבתא מלכה וסבתא רבקה.

חצי שנה לאחר גיוס הפתע, השתחררתי מהשירות הצבאי הממושך וחזרתי למשפחתי האהובה, אשר התרחבה במהלך תקופה זו. במלחמת יום הכיפורים נהרגו 2,222 חילי צבא הגנה לישראל אשר לא זכו לשוב לביתם.

למצגת התיעוד: האלבום של סבתא, סבא ומאיה

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבי"ס אלחריזי, תל אביב. המורה המובילה: אתי מונוביץ, התשע״ט.