מאגר סיפורי מורשת

סבי, פול מלינג, נולד בקהיר שבמצריים בתאריך 26.1.1947. לאמו  קראו מרסל ולאביו פרנק. אביו היה טייס אנגלי שלחם במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן עבד בחברת התעופה הבריטית. במהלך שהותו במצרים הכיר את סבתא רבתא שלי, והם התחתנו. כשנה וחצי לאחר הולדת סבי, אביו, פרנק, נהרג בתאונת מטוס בצרפת. סבתי, מרסל, נישאה בשנית לאלברט ולמעשה הוא גידל את סבי.

סבי הוא האח הבכור במשפחה ויש לו שתי אחיות תאומות – חנה (אניקו) ומרים ועוד אח בשם מרדכי (מוטק'ה, מארק).

המשפחה חיה בסביבה יהודית ולא מצרית (ערבית) ולא היו להם קשרים עם אנשים לא יהודים. סבי למד בבית ספר "סקוטי" ושם למד לדבר אנגלית באופן שוטף.

סבי עלה לישראל עם משפחתו  בשנת 1957 בעקבות מבצע סיני.

מבצע סיני והעלייה לישראל

בתאריך 20.10.56  פלשה ישראל לחצי האי סיני, לאחר שנים, שבהם מצרים נתנה חסות למסתננים לחדור לישראל  ולגרום להרג של אזרחים רבים והרס רכוש רב, וכן חסמה  מעבר אניות למפרץ אילת. לכן, בתיאום עם צרפת ואנגליה, שלהן היו אינטרסים אחרים, פלשה לסיני באוקטובר 56. כמה חודשים לאחר מכן, במרץ 57 נסוגה ישראל, לאחר שהובטח  לה חופש תנועה במפרץ אילת ומשקיפי או"ם הוצבו בחצי האי סיני למנוע פעילות מסתננים.

מלחמת סיני הייתה המתאימה עבור נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, להתחיל את תוכניתו, לסלק את היהודים ממצרים ולהשתלט על רכושם. ב-1 בנובמבר 1956 חתם נאצר על  צו המורה על  הפקעת רכושם של הבריטים והצרפתים. ב-3 בנובמבר הרחיב צו זה כדי, שההגדרות יחולו גם על יהודי מצרים.

ב-22 בנובמבר חתם נאצר על צו נוסף, שיקשה על היהודים. הצו קבע ש"מצרי" יוגדר כל מי שהתגורר בטריטוריה מצרית ברציפות מאז 1.1.1900  ואינו  בעל אזרחות זרה. צו זה יחד עם הצווים האחרים, אפשרו לשלטונות להחליט כרצונם מיהו מצרי ומיהו לא מצרי. כמו כן אותו חוק הודיע במפורש, שכל מי שהוגדר כציוני לא יוכל לקבל אזרחות מצרית. גם הוראה זו אפשרה לרשויות לנהוג ביהודים כאוות נפשם. צווים אילו אפשרו לרשויות לנקוט מדיניות קשה מאוד כלפי היהודים. מעצרים המוניים, הלאמת רכוש, הקפאת חשבונות בנקים של היהודים. גירוש תוך יומיים עד שבעה ימים תוך נטישת כל הרכוש וכל דבר ערך. תוך שמונה חודשים, מנובמבר 1956 עד יוני 1957, גורשו כ-20,000 יהודים.

בגלל שלסבי ומשפחתו הייתה אזרחות בריטית ובגלל שהם היו יהודים, הם היו בין המגורשים ממצרים. כאשר הם נדרשו לעזוב את מצרים, אמו של סבי הייתה בהריון מתקדם (חודש תשיעי) עם אחיו של סבי, מארק. מפני שהייתה בהריון מתקדם כשגירשו אותם, משפחתה ביקשה לדחות את יציאתם ממצרים. המצרים הסכימו ונתנו לה ללדת במצרים. כשמארק היה כמעט בן חודש גירשו אותם סופית. לאחר מכן שטו באנייה לחוץ לארץ.

האנייה הפליגה ממצרים ליוון ולא הפליגה ישירות לישראל מכוון שישראל הייתה אויבת של מצרים. מיוון טסו ישירות לישראל. כל משפחתו של סבי מצד אמו עלתה לארץ, אחיותיה של סבתו עלו כבר ב-1948 ,1950, 1955. סבי עלה ב-1957. היו כאלה שעזבו לאיטליה והיו כאלה שעזבו לישראל. חלק מדודותיו ודודיו של סבי עלו לאיטליה, זאת הייתה אחת הארצות שהיהודים "ברחו" אליהן.

כשעלו, סבי היה בן 10 ושבועיים בדיוק. המסע לישראל לקח בערך עשרה ימים.

הזוית האישית

מורן: נהניתי מאוד מהעבודה כי למדתי על עברו של סבי