מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יעל וסבא אריה, בקשר הרב דורי

יעל וסבא אריה בבית התפוצות
סבא אריה בטיול באיטליה
המשפחה המורחבת של סבא שלי
תמונה 1
יעל עם סבא אריה בבית התפוצות

קצת על עצמי:

קוראים לי יעל אני בת 10 נולדתי בשנת 2008 ברחובות. עברתי לגדרה בשנת 2016, בגיל 8.

התחביבים שלי הם: כדור רשת, טניס, הרכבת לגו שחיה ריקודים ועוד….

לאמא שלי קוראים ענת, לאבא שלי קוראים דביר, לאחי הקטן קוראים רום ולאחותי הקטנה קוראים אופק. אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי.

יש לי הרבה חברים, אני מאוד אוהבת ללכת לבית הספר.

יש לי 2 סבים ו 2 סבתות, 4 דודים ודודה.

מצד אבא: סבא דב וסבתא רותי חזיז. ואחיו של אבא הם: רועי וירון (לאשתו של רועי קוראים דורון).

מצד אמא: סבא אריה וסבתא דבורי יוסלזון. האחות והאח מצד אמא הם: דנה וצור (לבעלה של דנה קוראים דור) וסבא שלי מצד אמא נענה לבקשתי והצטרף לתכנית הקשר הרב דורי.

תמונה 2
עץ המשפחה (הדורות של יעל)
תמונה 3
יעל עם סבא בטיול לרודוס
תמונה 4
יעל, רום וסבא אריה בסיום חדר בריחה
תמונה 5
יעל, רום וסבא אריה בהפלגה בים                                                                         

 

 

 

 

 

 

 

תמונה 6
צימר בורד הגליל    

 

עץ משפחה של יעל

תמונה 7

סיפורו של סבא אריה

סבא אריה נולד בארץ ישראל, בשנת 1951, בעיר הוד השרון, לשעבר רמתיים בשכונה גני צבי. ההורים של סבא דוד ואידה יוסלזון היו ניצולי שואה ששרדו את השואה ביערות של ביילרוסיה. לסבא אח ואחות ושמם: תמר וזלי.

מגיל 3-4 נשלח סבא ללמוד לימודי תורה בחדר. עד גיל 12 סבא גר בשכונה גני צבי, בית עם חצר ובה כ- 40 סוגי עצים. בחצר היה לול קטן עם תרנגולות. כמו כן, גידלו בחצר תות שדה ותרד ירוק.

סבא וחבריו אהבו לשחק במשחקים כגון: קלאס, 5 אבנים, כדור רגל ומשחקי מחבואים ביער השכן. סרטים לא היו, בבית היה פנס קסם להקרנת שקופיות.

תמונה 8

        פנס קסם

"אחד מזכרונות הילדות שלי הם שבגיל שנתיים שתיתי כוס נפט שהייתה על הרצפה ואז נסעתי לבית חולים עם אמי, ולמזלי הרב ניצלתי".

בגיל 12 המשפחה עברה לגור במרכז רמתיים. סבא וסבתא למדו בבית הספר היסודי כפר מלל.

בצבא סבא שירת בחייל השריון, במלחמת יום כיפור השתתף סבא כאיש צוות בטנק, בקרבות באזור התעלה ומעבר לתעלת סואץ.

תמונה 9
סבא אריה במלחמת יום כיפור
תמונה 10
סבא אריה עם צוות הטנק במלחמת יום כיפור
תמונה 11
סבא אריה במלחמת יום כיפור

 

סבא אריה למד לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ולתואר שני של בר אילן במדעי המחשב.

לאחר תאונת דרכים קשה אושפז סבא בבית חולים למספר חודשים עם שברים ברגל. בעקבות התאונה סבא אריה עבר קורס חובשים בצבא. סבא עבד כל השנים כמהנדס מחשבים בתעשייה אווירית במפעל מבת (מטח-מפעל טילים וחלל).

חברים משותפים הכירו בין אריה לדבורי, לסבא הייתה זו אהבה ממבט ראשון, לאחר מספר חודשים סבא הציע לדבורי נישואים, בשנת 1980 התחתנו סבא אריה עם סבתא דבורי.

סבתא דבורי נולדה בכפר מלל ב- 1958. דבורי ואריה אוהבים מאד לטייל בארץ באירופה ובעיקר באיטליה.

תמונה 12
דבורי ואריה בונציה איטליה

 

לסבתא יש אחות ושמה: נחמי.

לאריה ודבורי נולדו 3 ילדים ענת, דנה וצור.

ענת נשואה לדביר ולהם 3 ילדים יעל רום ואופק.

דנה נשואה לדור ולהם 2 ילדים אופיר ומאיה.

יעל היא הנכדה הבכורה, מגיל צעיר היא ילדה מאד הישגית

יעל אהבה לשחק עם סבא במשחקים כמו דמקה ושחמט,

תמיד רצתה רק לנצח ולא הייתה מוכנה להפסיד,

כיום יעל אוהבת ללכת עם סבא לחדרי בריחה.

  הילדים והנכדים של אריה ודבורי 

תמונה 13

 

תמונה 14
פיקניק עם המשפחה ביער בחיק הטבע
תמונה 15
אריה דבורי ענת דנה וצור

ההורים של סבא אריה בשואה:

אידה – אמא של סבא נולדה בעיירה דונילוביץ.

דוד – אבא של סבא נולד בכפר בשם וולקולט ליד העירה דונילוביץ.

בתקופת השואה דוד אידה וכל התושבים מהעיירה וסביבתה רוכזו בגטו בעיירה דונילוביץ ששכנה בפולין. בלילה שבו הגרמנים חיסלו את כל יושבי הגטו. אידה ודוד הצליחו לברוח ליערות, שם הם הצטרפו והיו יחד עם הפרטיזנים עד שהמלחמה הסתיימה.

ההורים של סבא בארץ:

אידה ודוד הכירו ונישאו בסיום המלחמה, ניצולי השואה רוכזו במחנות מעבר בגרמניה באשווגה שם נולדה תמר אחותו של סבא. הם עלו לארץ בשנת 1949 ושהו במחנה עולים בית ליד. בארץ נולדו סבא אריה ואחיו זלמן.

כשתמר נולדה נתנו לה את השם הינדה על שם האמא של אידה שנרצחה בשואה, בארץ שינו לה את השם לתמר. לאריה ניתן השם יעקב אריה על שם אח של דוד ואח של אידה שנרצחו בשואה. השם אריה באידיש ליבה. לזלמן ניתן השם של האבא של אידה שנרצח בשואה.

בבית של סבא דיברו עברית ואידיש.

אבא של סבא עבד כל השנים בחקלאות: בגידול פרדסים של פרות הדר, וכן גידול תפוחי אדמה ובוטנים. אמא של סבא היתה עקרת בית היא אהבה מאוד לבשל ולארח כל יום שישי את המשפחה שלנו. כמו כן, היא אהבה תפירה לסרוג ולרקום.

טיול השורשים של סבא:

בבית סיפרו הרבה על השואה ועל המשפחה בתקופה שהייתה לפני השואה. המעטים ששרדו סיפרו איך שרדו. סבא מאוד התעניין בעבר המשפחתי והתחיל לנהל תוכנה לעץ המשפחה. התוכנה מאוד עזרה לאסוף את המידע על המשפחה. עבודת איסוף המידע מתבצעת כל השנים. עץ המשפחה עזר לקבל תמונה של כל המשפחה המורחבת ושל כל בני המשפחה שנספו בשואה.

ביולי 2004 נסע סבא עם אחיו זלמן אחותו תמר ובת דודתו אטיה לביקור שורשים. הטיול היה לביילרוסיה לעיירות שבהן גרו דוד ואידה ההורים של סבא.

רקע היסטורי: העיירות וולקולט ודונילוביץ שוכנות במחוז וילנה קרוב לעיר וילנה ששייכת לליטא, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, העיירות היו תחת שלטון פולין, לאחר המלחמה האזור עבר לרוסיה, כיום האזור שייך לביילרוסיה.

מפה של מחוז וילנה לפני מלחמת העולם השנייה:

תמונה 16
מחוז וילנה לפני מלחמת העולם השנייה
תמונה 17
                                        מפה של העירות היכן שההורים והמשפחה של אריה גרו

את הטיול ארגן קרוב משפחה של סבא אריה, יענקלה רודרמן, שהכיר את העיירות ושרד את השואה. הביקור היה לציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. בטקס שנערך בעיירה גלובוקי קיבל יענקלה קרוב המשפחה אות הוקרה על תרומתו לשיקום בתי הקברות של העיירה גלובוקי בה הוא נולד.

בביקור זה סבא אריה הגיע לעיירה וולקולט לבית שבו נולד דוד, אבא שלו, כמו כן בעיירה דונילוביץ היכן שהתגוררה המשפחה של אידה. בחצר של הבית שבו נולדה אידה אמא שלו (הבית נשרף בשואה). כמו כן ביקר בעיירה ז'בקי בבית בו נולדה בת הדודה אטיה, בנוסף בעיירות בהן שרדו ההורים של אטיה – בריינה וברקה את השואה. בעיירה דוקשיץ היכן שהדודה בריינה גרה. בעיירה ז'בקי היכן שברקה גר.

לאחר השואה הדוד של סבא – שעפסל רודרמן בנה מצבה בעיירה דונילוביץ על קבר האחים של הנספים בשואה. בבית הקברות של העיירה דונילוביץ יש מצבה של הדוד של סבא ושסבא נקרא על שמו. בספר שהוצא בהוד השרון לכבוד שורדי השואה "הוד הזיכרון משואה לתקומה" יש את הסיפור של דוד ואידה ההורים של סבא.

עצי שרשים של סבא אריה:

תמונה 18

תמונה 19

תמונה 20

תמונות מטיול השורשים

תמונה 21
האנדרטה החדשה בעיירה בדונילוביץ
תמונה 22
האנדרטה המקורית שנבנתה אחרי השואה על ידי שעפסל דודו של סבא אריה
תמונה 23
החלפת האנדרטה לזכר הניספים בשואה

=

תמונה 24
הדוד שעפסל ליד המצבה של אחיו ליבה , לאחר השואה
תמונה 25
המצבה של ליבה דודו של סבא ,על שמו נקרא סבא אריה
תמונה 26
החצר של הבית של אידה בדונילוביץ
תמונה 27
החצר של הבית של דוד בוולקולט
תמונה 28
החזית של הבית של דוד בוולקולט

תמונה 29
 קבר אחים בז'בקי

תמונה 30
חורשה עם מצבות של יהודים בעיירה דוקשיץ
תמונה 31
קבר אחים משופץ בעיירה גלובוקי
תמונה 32
מצבה משופצת בעיירה גלובוקי
תמונה 33
שיפוץ בית עלמין בעיירה גלובוקי
תמונה 34
הדוד מקבל אזרחות כבוד של העיירה גלובוקי

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

פנס קסם
מכשיר המשמש להקרנת שקופיות על מסך.

ציטוטים

”אידה ודוד הצליחו לברוח ליערות, שם הם הצטרפו והיו יחד עם הפרטיזנים עד שהמלחמה הסתיימה.“

הקשר הרב דורי