מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יעד אז והיום

רותם, הלן ומעיין בתכנית הקשר הרב דורי
שער הכניסה הישן אל הישוב
מה אפשר לעשות בארבעים שנה - הקמת הישוב יעד

שערי פתיחה למקומות חדשים בחיים

הייתי בחורה צעירה אחרי צבא, גרה בחיפה ועובדת באוניברסיטה. רציתי ללמוד מוסיקה כמקצוע, להתחתן ולהקים משפחה. נולדתי בלונדון והתחנכתי מגיל 12 בקיבוץ עין הנציב בעמק בית-שאן. שם ב"בית הילדים" למדתי וספגתי את הערכים של קהילה, עבודה, אחריות וערבות הדדית. אחרי שירות צבאי עברתי לחיפה.

בחיפה הצטרפתי אל "גרעין יעד", שעתיד להקים את מושב יעד ואת מ.א. משגב. בשיחות רבות ונוקבות בין חברי הגרעין, דנו במשמעות החיים ואיך ניתן ליישם את הדברים החשובים בחיי היומיום. הגענו למסקנה שאם אנחנו רוצים לממש את האידיאלים שלנו ואת הערכים של שוויון, חופש הפרט, כבוד האדם, אי-רדיפה אחרי חומריות, מימוש עצמי בתחום המקצועי – למנות רק חלק מהנושאים שדנו בהם – צריך לגור בסמיכות, ולנהל את החיים כקבוצה.

איך עושים את זה בישראל של שנת 1973? מקימים יישוב!

איך מקימים יישוב?

פנינו למחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית. שם התברר שצריכים להשתייך לאחת התנועות המיישבות. לא רצינו להקים קיבוץ, ופנינו לתנועת המושבים בכוונה להקים מושב שיתופי. באותו הזמן נולדה תכנית במחלקת ההתיישבות להקמת כפר-תעשייתי (כפ"ת) כדי ליישב את הגליל באזורים שאין בהם משאבי קרקע ומים לחקלאות. כך קיבלנו אישור להקים יישוב משלנו. בחרנו את המקום ליישוב מתוך כמה הצעות, מתוך מחשבה שהיישוב צריך להיות מספיק קרוב לחיפה כמרכז תעשייתי ועסקי, ובתחומי הקו הירוק בהתאם להחלטת הקבוצה. קיבלנו שטח וקרוואנים להקמת יישוב זמני סמוך לחוות יבור, מול קיבוץ יסעור. הגורמים המיישבים רצו לוודא שאנחנו רציניים לפני שמשקיעים בבניית תשתיות ובתים.

תינוק נולד בקראוונים 1975

תמונה 1

נכנסנו לקרוואנים ביישוב הזמני בדצמבר בשנת 1974, ואני בהריון עם בני הבכור. בקבוצה היינו שבעה זוגות, שני תינוקות ושני רווקים. עבדנו במשך היום – רכבים פרטיים של החברים הועמדו לרשות "סידור נסיעות" וכך נסענו בבוקר למקומות העבודה שלנו, ובערב היינו מתכננים, דנים ומחליטים על נוהלי החיים: איך להפעיל מכולת, פעוטון לתינוקות וכדומה, ובערבים ולילות אחרי יום העבודה, חברים התחילו לפתח ענפי ייצור בתחומי המקצוע שלהם, כדי שהישוב יהיה עצמאי מבחינה כלכלית. בשבתות עבדנו יחד בשיפור המחנה הזמני, גינון, הקמת מתקני כביסה, וכדומה. משפחות הצטרפו לקבוצה, במקביל התחילו עבודות תשתית ובניה של יישוב הקבע.

קרקע היישוב בתחילתו

תמונה 2

לגדול ביעד

תמונה 3

בשנת 1978 היינו כעשרים משפחות ועברנו לבתים בישוב הקבע. אני הייתי אמא לשלושה ילדים.

פיתוח משגב 1980

יעד קמה כישוב ראשון באזור משגב, שמיועד לאכלס ישובים חדשים רבים במסגרת תכנית ממשלתית ליהוד הגליל. בכל האזור היו שני ישובים יהודיים: שגב ויודפת. עם המעבר לישוב הקבע, התחלנו לעסוק גם בפיתוח האזורי. אריק רז, חבר יעד, נבחר להקים את מ.א. משגב, ואלי מנברג, גם הוא חבר יעד, עסק בהקמת בית ספר במשגב. יעד המשיכה לקלוט משפחות למושב השיתופי תוך שמירה על התקנות שלנו: לא מעסיקים עובדים מבחוץ, וכל החברים והחברות עובדים בענפי המושב. כך עבדנו בבית התוכנה, מפעל אלקטרוניקה, משרד אדריכלים, מערכת החינוך, ותחומים שונים של תחזוקה בתוך היישוב, מבלי להעסיק אנשים שלא היו תושבי יעד. בנוסף, הקמנו ענף חקלאות המבוסס על חממות, כי רצינו שהיישוב יהיה קשור לקרקע, גם מבחינה כלכלית. היו ביעד מעט חקלאים, וכדי לקיים את הענף של גידול פרחים בחממות עשינו גיוסים בשבתות, כך שכל חברי יעד עבדו בחקלאות בנוסף לעבודתם הרגילה, כדי לקיים את העיקרון שלא להעסיק פועלים מבחוץ!

ממושב שיתופי לישוב קהילתי 1990

במהלך השנים וככל שנוספו חברים לקבוצה, התברר שצורת החיים השיתופית עם קופה משותפת של כל הרווחים מעבודה ותקציב משפחתי שוויוני, כבר לא תואמת את הציפיות והרצונות של רוב חברי יעד. בתהליך ארוך וכואב של דיונים ואספות-חברים, קיבלנו החלטות חדשות לגבי המבנה הכלכלי של היישוב, ובשנת 1990 הפכנו למעשה ליישוב קהילתי. חברי יעד נדרשו למצוא לעצמם מקומות עבודה ומקורות פרנסה, וחלקנו המשכנו לעבוד באותם העסקים שהקמנו בתוך היישוב, כעובדים שכירים.

יעד ומשגב 2018

בשנת 2018 מועצה אזורית משגב מונה 29 ישובים יהודיים ובהם 22,500 תושבים. ילדי משגב לומדים ב-8 בתי-ספר יסודיים ו-3 בתי-ספר על-יסודיים. תושבים מכל האזור ומכל המגזרים מבלים במרכז הספורט מועדון כפרי משגב, ובמרכזי התרבות, הנוער והגיל השלישי.

נוער בפעילות

תמונה 4

 

היום אני מסתכלת 40 שנה אחורה בסיפוק. אני גאה ביישוב שלי, ושמחה שהייתי שותפה לתהליכים ולאתגרים של הקמת מושב יעד, ליצירת צורת התיישבות חדשה, להתארגנות האזורית במשגב ולהשתלבות במרחב הגלילי.

 

אני ומשפחתי

תמונה 5

 

הזוית האישית

הלן: עם רותם ומעיין נוצר חיבור מידי ותחושה של עשייה משותפת ועבודת צוות. הבנות היו קשובות, הן לסיפור והן ללבטים שלי לגבי מה ואיך לספר. לא הרגשתי בפער דורות (עד שהבנות הכירו לי את נפלאות האינסטגרם!). במהלך העבודה גם הכרתי ווטס-אפ-ווב, כלי נוח ויעיל שלא השתמשתי בו קודם. המפגש יצר הזדמנות מיוחדת בשבילי, לספר לנערות שגדלות במשגב איך הכל התחיל – וכמה הרבה ניתן לעשות בתקופת חיים קצרה, וגם להביט על פרק בחיים שלי ממעוף הציפור, ולהרגיש סיפוק!

רותם: במהלך תיעוד הסיפור של הלן, התעניינתי, למדתי והבנתי. אני התחברתי לרעיונות, לסיפור וככל שהיו יותר מפגשים, יותר נהנתי. הקשר הרב דורי היתה חוויה מעניינת ולמדתי המון, לא רק על הסיפור, גם על עצמי. לפני שהתחילו המפגשים, דמיינתי משהו אחר לגמרי, וזה הפתיע אותי לטובה.

מעיין: בזמן תהליך תיעוד הסיפור של הלן, הרגשתי חיבור רב לסיפור שלה, לרעיונות שלה, הרגשתי כאילו אני מכירה אותה שנים רבות, למדתי איך ללמד גם את תוכנת המחשב למרות שהבינה את רוב הדברים כי זה היה המקצוע שלה. חשבתי שזה יהיה מסובך אבל זה היה קל מאוד, שמחתי לשמוע את הסיפור שלה ולהקשיב לרעיונות שלה. זה היה חוויתי מאוד.

מילון

כפ"ת
כפר תעשייתי - צורת התישבות חדשה כדי ליישב איזורים שאין בהם משאבי קרקע ומים לחקלאות, לדוגמא בגליל התחתון איזור משגב.

ציטוטים

”אפשר לעשות הרבה בארבעים שנה“

”בשיחות רבות ונוקבות בין חברי הגרעין, דנו במשמעות החיים ואיך ניתן ליישם את הדברים החשובים בחיי היומיום“

הקשר הרב דורי