מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ימי ילדותה של אביגיל רבקה

רבקה
פנקסי מזון מפעם
החיים בירושלים בשנות החמישים

סיפור חייה של אביגיל 

שמי רבקה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת מחשבה טובה. והורי נתנו לי את השם על שמה של רבקה אימנו  שנולדתי בפרשה שבו מוזכר שמה. נולדתי בחורף קשה בחודש דצמבר בשנת 1950 בבית החולים "ביקור חולים".

באותה תקופה אחרי קום המדינה – לאחרהשואה הגיעו לארץ כמויות אדירות של עולים חדשים והמדינה עדין לא הייתה ערוכה לקבל זרם עולים כה גדול. ולכן מיד כשהורי עלו לארץ (בזמן שאימי הייתה בהריון שלי), העבירו אותם לאוהלים ללא תנאים מינימליים, החורף הקשה והגשמים החזקים רק הקשו על השהות באוהל.

לאחר תקופה קצרה יחסית הורי עברו לגור בירושלים  בדירה קטנטנה עם שירותים מחוץ לדירה ובלי מקלחת, את רוב ילדותי העברתי בשכונה עם ילדים בגילי ששיחקנו בחוץ בחבל, במחבואים, ובמשחק ארץ (קלאס). לא היו לנו בבית משחקים, וכמובן לא מוצרי חשמל.

בכללי המצב הכלכלי בבית היה קשה ולמרות זאת כל יום הייתה ארוחה חמה שאימא שלי הכינה על גבי פתיליה. בגלל שהתקופה הייתה תקופת צנע קיבלו את מצרכי המזון על ידי "תלושי מזון" שחולקו לפי מספר הנפשות במשפחה.

פנקס תלושי מזון בתקופת הצנע

%d7%aa%d7%9e

 הבובות שאמא שלי תפרה לי

בתקופת הצנע והחיים בצמצום, לא קנו לנו צעצועים. אמא תפרה לנו בובות "רותי סמרטוטי" ובובות אחרות בדמויות של בעלי חיים משאריות בדים וכן תפרה לנו שמלות יפות ומיוחדות ורקמה עליהם פרחים, וציפורים, כולם התפעלו מאוד מהשמלות היפות והמיוחדות שהיא תפרה. מרוב שהן היו יפות כולם חשבו שאימא קנתה את השמלות מהחנות "מסכית" שהייתה נחשבת לחנות יוקרתית של שמלות רקמה מיוחדת.

ארץ מוצא – קהילת יהודי יזד

יזד שוכנת במרכז איראן, קהילה יהודית הייתה במקום מתקופה קדומה. במקום נתגלה כתב-יד של נביאים אחרונים מן המאה ה-9, מן העתיקים ביותר ביהדות פרס. מנהיגה הרוחני של קהילת יזד, מולה אור שרגא, קיים קשרים הדוקים עם קהילת משהד בתחילת המאה ה-19. בתחילת המאה העשרים פתחה חברת "כל ישראל חברים" בית-ספר ביזד.

בגלל בידודה היחסי של יזד משאר איראן נחשבים היהודים היזדים לעדה בפני עצמה והם משמרים מנהגים ומסורות נפרדות מזו של שאר יהדות איראן. אחוז ניכר, בני אמידים או אוהבי תורה, המשיך ללמוד "תפסיר", הוא תרגום התורה (ונביאים וכתובים) בעל פה בנוסח קבוע. הילד רואה בעיניו את המלה העברית במקור ומוציא בשפתיו את המלה הפרסית המתאימה.

היהודים ביזד התפרנסו בעיקר ממסחר במשי ובבדים מיוחדים הם גם עסקו ברוכלות בכפרים. הוליכו לאכרים מיני תבלין (פלפל, קינמון, כרכום וכל מיני עשבי מרפא) ומיני סדקית וקיבלו תמורתם תנובת השדה ופרי הגן, או שמכרו בהקפה עד הגורן והבציר. כמה מהם עסקו במסחר הבלאות. שתי מלאכות אלו, הרוכלות ומסחר הבלאות, היו קשורות בסכנת נפשות. אבל שכרן היה בצידן. מן היהודים בדרום הארץ עסקו במסחר רק מעטים; אבל בצפון רבו הסוחרים ששימשו מתווכים ביבוא וביצוא שבין פרס ואירופה. ובכשרונם ובזריזותם עשו חיל רב.

יהודי יזד היו בין הראשונים שעלו מאיראן לישראל, רובם השתקעו בצפת ובירושלים רוב היהודים ביזד הם שומרי מסורת, תורה ומצוות. כיום חיים ביזד כ 8 משפחות יהודיות, כ 40 תושבים יהודים. ביזד קיימים כיום הרבה בתי כנסת עתיקים, אך לצורך תפילה במניין, כל התושבים היהודיים מתפללים יחד באותו בית הכנסת. התפילות מתנהלות באופן קבוע, שחרית מינחה וערבית, גם בימי חול וגם בשבתות וחגים. רוב התושבים ביזד הם אוכלי בשר כשר, ולכן רובם יודעים לשחוט בעצמם עופות. את הבשר הכשר הם קונים בערים הגדולות הילדים היהודים ביזד לומדים בבתי ספר שמעורבים בהם יהודים וגויים. וכדי לשמור על היהדות והמסורת, הילדים הולכים אחרי הצהרים לחוגי יהדות, עברית ומסורת ישראל

הזוית האישית

אביגיל רבקה: שמי רבקה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת מחשבה טובה. והורי נתנו לי את השם על שמה של רבקה אימנו שנולדתי בפרשה שבו מוזכר שמה.

מילון

פתילייה
כירה ניידת לבישול איטי שעובדת על ידי נפט שהייתה שימושית בשנות החמישים.

ציטוטים

”תחשוב טוב יהיה טוב!“

הקשר הרב דורי