מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ימי ילדותי באיסטנבול

טוהר מתעדת את סיפור חיי
הבית שלנו באיסטנבול

בית ההורים
נולדתי באיסטנבול בטורקיה לאבי בנימין ולאמי אסתר, באזור של יהודים. גרתי בבית עם קומה אחת והיו בו שלושה חדרים גדולים, מטבח ודוש. על ידינו היו בתים גבוהים. היינו חמישה אחים: סימי, יפה, שמריהו, פני ואני. עכשיו נשארנו רק אני ואחותי יפה.
 
אמי עבדה במשק בית ואבי עבד קצת עם הקצב. תמיד הוא הביא לנו בשר מהקצביה. אבא היה אדם גבוה, נחמד וגידל אותנו בכבוד. האנשים בבית הכנסת אהבו אותו וכיבדו אותו. אהבתי ללכת לבית של אח של אמא שלי. הוא גר באיזור של עשירים והיה בא לקחת אותנו אליהם. היה כיף עם הילדים שלהם.
 
אנשים היו מגיעים לבית הכנסת שהיה קרוב לבית שלנו. הייתה לנו מכולת של יהודים וחנות של יהודים, שמרנו שבת, שמרנו חגים. לא היינו ממש דתיים אבל שמרנו כשרות בבית. כל היהודים מסביב שמרו על כשרות.
 
זיכרונות ילדות
בטורקיה לא הלכתי לבית הספר באופן קבוע. היו לי קצת חברות ושיחקנו בחוץ. אני ואחותי היינו עושות הצגות בבית. היה בינינו הפרש של שנה והיא הייתה החברה הכי טובה שלי. הייתי ילדת פלא וכשהייתי קטנה, בגילאי 5-9, הייתי רוקדת על השולחנות. בחתונה של אחותי הגדולה רקדתי ריקוד טורקי ושרתי. לא היה כסף במשפחה לקנות צעצועים. הייתי משחקת בחוץ עם חתולים ועם החברות: קלאס, חבל ומחבואים.
לכבוד שבת אמא הייתה אופה חלה של שבת ומדליקה נרות שבת של שמן. בחנוכה היינו מדליקים את החנוכייה בנרות של שמן. לא שמנו את החנוכייה על אדן החלון כי פחדנו מהטורקים. המשפחה של אמא ואבא גרו בשתי שכונות אחרות והם היו קופצים לבקר. היו לנו שכנים טורקים שגם באו לבקר.
אמא ואבא טיפלו בי כשהייתי חולה, בעיקר אמא. היה לנו רופא יהודי ואמא הייתה מנקה לו את הבית והוא תמיד היה בא כשהיינו חולים. הוא היה רופא טוב ובן אדם טוב מאד.
 
אהבתי את המאכלים של אמא: שעועית עם תרד, קציצות של עלי גפן ממולאים עם אורז, פלפל ממולא, אורז ובשר שקראו לזה בטורקית דולמה. היום אני מבשלת מאכלים מצריים. בעלי בא ממצרים. אני אהבתי את הממולאים שלהם ואת העוגות שלהם וחמותי אהבה לעשות עוגות מעמול עם תמרים, עכשיו אני אופה עוגות עם שמרים. 
בית הספר
למדתי בבית ספר "אליאנס", בטורקיה, בגילאי 6-9. זה היה בית ספר דתי. הייתי הולכת פעם בשבוע, וכששאלו אותי איפה הייתי, אמרתי שהייתי חולה. הוריי היו עסוקים רוב הזמן ולא ידעו מה קורה איתנו, אז התחמקנו מבית הספר. אחי ואני היינו מתחלפים: שבוע אני ושבוע אחי, וככה ההורים לא ידעו.
 
אהבתי הכי הרבה את שיעורי הכתיבה והקריאה וחשבון. למדתי בבית הספר לכתוב היטב את האותיות. למדתי את כל האותיות בעברית ואז קראתי. למדתי לבד בבית. הייתי מעתיקה שעורי בית מאח שלי. נשארתי עם אחותי בבית ושחקנו. לא לבשתי תלבושת אחידה בבית הספר בחוץ לארץ. בגיל תשעי הלכתי לעבוד: טיפלתי בשני ילדים: אתי בת שבע ומשה בן חמש, ועשיתי להם בייביסיטר בבית שלהם.
 
בארץ למדתי בשכונה א' מגיל  15- 18 בבית והמורה הגיעה אלינו ולימדה אותנו. בית הספר בארץ שונה מאד מבית הספר בחוץ לארץ. שם יום אחד למדו הבנות, יום אחד הבנים. בארץ היו כיתות מעורבות בנים ובנות. חלק היו דתיים. בבית הספר בטורקיה היו טיולים פחות יפים מהטיולים בארץ.
 
גם לאחר שהתחתנתי בגיל 18 המשכתי ללמוד באולפן. כשהייתי בת 40 למדתי במסגרת "תהילה" בדימונה. הייתה מחנכת שלימדה אותי את כל המקצועות. למדתי לקרוא ולכתוב ב"תהילה". ז'ורז'ט הייתה החברה שלמדה איתי ב"תהילה". הייתי גם במקהלה. כשיצאנו לטיולים, הייתי אחראית על כולם.
לסיום, מתכון – עלי גפן ממולאים:
בצל ופטרוזיליה חתוכים דק אורז מלח, פלפל שחור, קצת מרק עוף, קצת לימון לבשל קצת לשטוף עלי גפן לגלגל עם המילוי, לסדר בסיר לכסות אותם במים עם לימון ושמן להרתיח אחר כך לשים על אש קטנה עד שנגמרים המים ולסדר על מגש.

מילון

תכנית תהילה
תכנית המיועדת לאוכלוסייה הבוגרת - השלמת השכלת יסוד

ציטוטים

”היה חשוב לי לשמוע את הסיפורים של גרציה, היה מרגש ומרתק“

הקשר הרב דורי