מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"ילד חוץ" בקיבוץ מעגן מיכאל

גילי וסבא אלי
גיל 12 בקיבוץ מעגן מיכאל
גלגולו של שם משפחה, ילדות בקיבוץ והתנדבות

גלגולו של שם

שם המשפחה המקורי שלנו היה בלועזית Ernowitz ובעברית ארנוביץ.

כשסבא שלי עלה ארצה בשנת 1951, פקידי העלייה שקיבלו אותם כתבו את השם בעברית. מאחר והעולים לא ידעו איך כותבים את שמם בעברית, ולא יכלו להנחות את פקידי העלייה, ישנם תרגומים שונים לאותו שם – כל פקיד כתב את התרגום כפי שנראה היה לו. למשל, שם המשפחה של סבא שלי תורגם לשמות הבאים: ארנוביץ, ארונוביץ, אהרונוביץ, הרנוביץ.

תמונה 1
השלט על דלת הבית של ההורים של סבא אלי – מוריס ומניה ארנוביץ

לאחר הצבא, בגיל 21, סבא החליט לעברת את השם. הוא בחר את שלושת האותיות הראשונות : ארן והוסיף חולם חסר – כך שהשם היה OREN אך נכתב ARAN. ובאמת המון אנשים קראו כך לדודים שלי. לימים, אבא שלי הוסיף את האות ו' לשם המשפחה (וזה קרה שבועיים אחרי שאחותי הגדולה נולדה וההורים שלי לא רצו שאנשים יטעו בשם המשפחה שלה). כיום שם המשפחה שלי הוא אורן, אבל שם המשפחה של סבא שלי נשאר ארן.

תמונה 2
בכיתה ה' – זמן קצר לפני המעבר מתל אביב לקיבוץ מעגן מיכאל כילד חוץ

"ילד חוץ" בקיבוץ מעגן מיכאל

מכתה ו' עד י' (מגיל 12 עד 16) סבא היה "ילד חוץ" במעגן מיכאל. בתקופתו של סבא, הילדים גרו בבית הילדים. בקיבוצים נהגו לקרוא לבית הילדים בית, כי שם היה בעצם הבית של כל ילד. בכל חדר גרו שלושה ילדים. לכל כיתה היה בית ילדים משלה ובכל בית ילדים היו כתת לימוד וחדר אוכל. שם הקבוצה של סבא היה "סנונית".

תמונה 3
כתה ח' בקיבוץ מעגן מיכאל – קבוצת סנונית

לילדים בבית הילדים היה לוח זמנים מסודר. בכל בוקר הם למדו, בצהריים אכלו ונחו קצת ואחר הצהריים הלכו לעבוד במטע הבננות, כותנה ובלול. לסבא היה תפקיד חשוב – הוא הוביל אוכל לבתי התינוקות, באמצעות עגלה מעץ בעלת שני גלגלים, שהייתה רתומה לחמור. סבא היה רותם את החמור לעגלה, רוכב לחדר האוכל ומקבל שני כדים מלאי דייסה. משם הסיע את הדייסה לבתי התינוקות ונתן אותה למטפלות של התינוקות.

בכיתה של סבא היו 19 ילדים. כל יום אחרי שסיימו ללמוד ולעבוד היו הילדים הולכים לבית ההורים (שנקרא חדר, כי בדרך כלל היה באמת רק חדר קטן). כשהילדים הלכו להוריהם, סבא היה הולך למשפחה שאימצה אותו.

עיסוק כגמלאי

בגיל 67, אחרי 45 שנות עבודה כשכיר, סבא שלי פרש לפנסיה (גמלאות). מאז שפרש, סבא שלי מתנדב באמצעות עמותת "ידיד לחינוך" ובעצם מבלה הרבה בבתי ספר (כמוני).

יום בשבוע סבא מלמד חשבון בכיתות ג'-ד', בבית ספר "אלונים" במודיעין, שם הוא גר ובמשך יומיים בשבוע הוא משמש "מנטור" לתלמידי כיתות ט' בבית הספר אורט עירוני ד', בפרויקט "יזמות עסקית" ובפרויקט I.S.T.E.A.M בעברית: ראשי התיבות של חדשנות, מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אמנות ומתמטיקה.

"אין חכם כבעל ניסיון"

הציטוט מתייחס לתרומה של סבא אלי לתלמידים שלו במסגרת ההתנדבות שלו בפרויקט "יזמות עסקית". לסבא יש ניסיון והתלמידים נעזרים בניסיון ובידע של סבא כדי לפתח ולהתפתח. סבא לקח אותי לתערוכה שלהם וראיתי במו עיניי כיצד עזר להם לפתח מוצר שימושי.

הזוית האישית

סבא אלי: זו פעם ראשונה שאני עובר את החוויה של  השתתפות בתכנית הקשר הרב דורי עם הנכדה שלי.

גילי: הרעיון היה ממש טוב ונהניתי מאד. מקווה שימשיכו עם זה גם לכיתות הבאות.

מילון

ילד חוץ
ילד שהוריו התקשו לגדל אותו בעיר (מסיבות אישיות) ומגיע לקיבוץ מבחירה בכדי להימצא במסגרת חינוכית וחברתית.

חדר (בקיבוץ)
הבית/דירה בו מתגוררים ההורים (ובמקרה של ילד חוץ המשפחה המאמצת). כל יום אחר הצהריים הולכים לבקר את ההורים ב"חדר".

בית ילדים
בית הילדים, הבית בו הילדים גדלים, ישנים, לומדים ואוכלים.

מַעֲגַן-מִיכָאֵל
מַעֲגַן-מִיכָאֵל הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל. היישוב הוקם ב-25 באוגוסט 1949 על ידי הצופים העבריים, על אדמות ביצות כבארה שיובשו, והיה הקיבוץ הראשון של התנועה[2]. נקרא על שמו של מיכאל פולק, מייסד מפעל המלט "נשר" ואחד מחברי ארגון פיק"א.

ציטוטים

”"אין חכם כבעל ניסיון"“

הקשר הרב דורי