מאגר סיפורי מורשת

אשר לוין ז"ל ,סבא של עדנה נולד ברוסיה ועלה לארץ  בשנת 1984, ונטע את הפרדס הראשון בראשון לציון.  הוא ייסד את אגודת "פרדס" ו"קופה חקלאית". כשהגיע ארצה חי בעליית גג של אסם תבואה, ועבד קשה  בכל עבודה מזדמנת ללא תמורה כספית. במקום כסף , ביקש לקבל חלקת אדמה. עם השנים רכש אדמות נוספות,  הקים משק לתפארת ונקרא חלוץ הפרדסנות. בשנת 1898 כאשר בנימין זאב הרצל הגיע לביקור  בראשל"צ וביקש לראות בית -איכר ,שנבנה מיגיע כפיו ללא תמיכת הברון רוטשילד, ועד המושבה הובילו אותו למשק של אשר לוין סבא של עדנה.כמה  שנים אחריו הגיעה ארצה כלתו דבורה  לבית גולדבלט ,הם נישאו וילדו 7 ילדים

עדנה ילידת ראשון לציון, נולדה בשנת 1933 בל"ג בעומר, למדה בגן הילדים העברי הראשון במושבה, ובבית ספר "חביב" שהיה גם הוא בית הספר העברי הראשון. שם למדו גם הוריה.בת לשרה ושמואל בקר, אחות לממי (מנחם) ז"ל אחיה הבכור ודרור הצעיר.בהיותה בת 13 נולד אחיה דרור שהיה משוש חייה, בו טיפלהוהקדישה הרבה מזמנה .הטיפול הפך להיות אינטנסיבי , לאחר שממי נהרג ודרור היה אז בן 3. בשבילה היה כמו בן בכור

לפני מספר שנים הביא לה מתנה חוברת שקנה לה במוזיאון וההקדשה תדבר בעד עצמה. "לעדנהל'ה אחותי היקרה, ילדה מהמושבה בתקווה שהחוברת תעלה אצלך זיכרונות נעימים מן העבר.שלך באהבה רבה אחיך דרור."  

משחקי הילדות התנהלו בעיקר בחצרות כמו קלאס, קפיצה בחבל, גולות, 5 אבנים, משחק קופסא שהיה מקובל נקרא ריכוז (מונופול), משחקי קלפים רביעיות שעסקו בסופרים, מקצועות בעלי חיים וכ'ו… ירקות, פירות, תוצרת חלב, ביצים בדרך כלל היו מהמשק ליד הבית. מקררים לא היו אז, ובמקומם השתמשו בארגז קרח, בישלו על פתיליות, את הקרח והנפט היו מספקים בעגלות מבית לבית.רוב ילדי המושבה היו מאוגדים בתנועות הנוער כמו מכבי צעיר, שומר צעיר, נוער עובד, צופים ובני עקיבא. עדנה הייתה במכבי הצעיר כחניכה ומאוחר יותר כמדריכה.היא המשיכה ללמוד בגימנסיה הריאלית. היות ואהבה מאוד ספורט וריקוד המשיכה ללמוד ב"מכון וינגייט" ,שם סיימה את לימודיה כמורה לחינוך גופני וחזרה לעבוד בבית ספר חביב ובגימנסיה.

בגיל 15 הייתה עדנה בגדנ"ע (גדודי נוער) שם עברו הכשרה באימוני שדה (א"ש), התגוננות בקרב פנים אל פנים (קפא"פ), והסוואה, היות והפעילות הייתה בתקופה שהבריטים עדיין היו בארץ. הכל נעשה בסתר,הפעולות התנהלו במרתף הבניין של מד"א, בחוץ עמדו על המשמר בן ובת שתפקידם היה להתריע בסימן מוסכם במקרה שהתקרב מישהו לא רצוי. אז כל המקלות הוסתרו מתחת לארון והפעולה נשאה אופי של לימוד עזרה ראשונה, מפעם לפעם היו גם מחנות מרוכזים בשטח פתוח. באותה העת נשלחו הגדנע"ים לאסוף בקבוקים ריקים להכנת בקבוקי מולוטוב ששימשו בקבוקי תבערה להגנה מפני חדירה של טנקים מצריים שהצליחו להגיע עד אשדוד.

לפני הכרזת המדינה ילידי 1931 נלקחו מהלימודים בגימנסיה ונשלחו למחנות אימונים, שם פגש ממי אחיה של עדנה את יורם יליד חיפה אלוף הארץ בשחייה, נוצר בניהם קשר חברות הדוק, לאחר סיום האימונים נשלחו שניהם לחייל הים לקורס מפקדי סירות ומשם לקורס חובלים. בהפוגה השנייה של מלחמת השחרור אפשרו לחיילים שרצו להשלים את בחינות הבגרות להשתחרר לארבעה חודשים. ממי וחבר טוב נוסף השתחררו ויורם שחלם על קריירה ימית סיים את קורס החובלים, ובגיל 19 כבר היה קצין סיפון על אונייה. ממי שחזר לצבא אחרי בחינות הבגרות נשלח לאילת שם היו רק מחנות צבא. כך נפרדו דרכם של יורם וממי, אך הקשר האמיץ נשאר לכל אורך הדרך.ב- 14.2.50 ממי נהרג בעת פעילות צבאית, כשיורם הגיע להלוויה פגש לראשונה את עדנה ומאז המשיך הקשר שהפך לרומן ,שהוביל ב- 27.3.52 לנישואיהם. אצל עדנה שמורות עד היום מזכרות מתקופת החיזור של יורם והבילויים המשותפים בניהן: חול   מהחולות בראשל"צ שהיה בנעליהם , מזכרת מהמקום בו התנשקו לראשונה.