מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדי הארץ וילדים ניצולי שואה בכפר הנוער אלוני יצחק

רות לשם ילידת הארץ למדה בכפר הנוער אלוני יצחק .שם פגשה ילדים שהגיעו 'משם' ילדים

נולדתי בארץ ישראל .הורי עלו מגרמניה בשנת 1934 .1933 הייתה השנה בה היטלר עלה לשלטון. למקום הולדתי הייתה משמעות גורלית באותה תקופה. לתינוק יהודי שנולד באחת מארצות אירופה באותה התקופה סיכויי ההשרדות היו מעטים.מליון וחצי ילדים יהודים נספו בשואה.

הורי הגיעו ארצה לאחר שגורשו מאוניברסיטה בגרמניה ,הם הגיעו באופן לגלי ,עברו הכשרה חקלאית.

 

אחת הדרכים להגיע לארץ באותה תקופה היה באמצעות ארגון יהודי "עליית הנוער" שיסדו רחה פראייר והנרייטה סולד.הן הצליחו לגבש קבוצות ולהעלותם לארץ לקיבוצים וחברות נוער.

 

המיפגש בין ילדי הקיבוץ לילדי עליית הנוער היה לרוב טעון .קשה.היה פער בין שתי הקבוצות בשפה,בלבוש .ילדים מגרמניה היו ברובם משכילים,נחשפו לתיאטרון,נגנו,לבשו תלבושת אחידה –מכנסיים קצרים עד הברכיים,גרביים עד הברכיים ,עניבה,כובע-חליפה שבעיני ילידי הארץ נראתה מצחיקה.

 

ילדי הארץ עבדו בעבודה פיזית קשה בשדות ,למדו מעט ,עבדו שעות ארוכות ,לבשו בגדים דומים שנתפרו לכולם מאותו הבד.שזופים,רגילים לעבוד מגיל צעיר.

 

ילדי הקיבוץ צחקו על הילדים הגלותיים. ההשתלבות הייתה איטית(אם בכלל).

 

בן דוד של אימי שנקלט באחד הקבוצים בעמק הירדן הזכיר עד יום מותו את חבלי הקליטה הקשים שעבר ולא שכח.

 

אחרי המלחמה מגיעות קבוצות של בני נוער לארץ.בנו כ-5 מוסדות של עליית הנוער.לרוב הילדים לא הייתה משפחה,ללא הורים.הם שוכנו בפנימיות,למדו והתחנכו שם.

 

בשנת 1949 בנו את "אלוני יצחק" .ב-1950 כשהסתיימה הבניה קבוצה מכפר גליקסון עברה לאלוני יצחק.באותה שנה בגלל מיעוט תלמידים בגבעת עדה ,עברו תלמידי המושבה ללמוד באלוני יצחק.

 

כך התקיים מפגש בינינו הצברים לבין העולים הניצולים מאירופה.

 

בניגוד למפגשים הקשים ששמעו עליהם באותה תקופה,המפגש ביננו היה שונה:

 

הם היו הרוב.בכיתה בת 36 תלמידים ,30 היו עולים מאירופה ואנחנו -6 .כשפגשנו אותם ,הם היו כבר אחרי כמה שנים במסגרת ישראלית,הם נראו כמונו ,דברו עברית,הכירו את השירים ששרנו.

 

ההבדל היה פנימי,לצברים היה בית,הורים,משפחה .ילדי המוסד היו ללא משפחות.

 

לימודית היה קשה דווקא לנו הצברים .היו פערים.

 

זכור לי מקרה אחד בו כשלמדנו אנגלית ונתבקשנו לקרוא,לעולים מאירופה הצליחו לקרוא אותיות לועזיות,מה שלנו היה קשה.המורה שהיה לנו באותם ימים כעס עלינו.

 

גם בחשבון ובמתמטיקה הם היו טובים מאיתנו.

 

נוצרו חברויות יפות. אל הסיפורים נחשפנו מאוחר יותר.

 

הייתה לי חברה טובה ,חנה שבאחת ההפסקות הלכתי איתה למקום מאחורי הכיתה.היא ספרה לי איך היא נותרה לבד עם אמה בגטו ורשה,היה רעב בגטו,אמה נפטרה ,הצליחו להוציא אותה מהגטו וכך היא ניצלה.היה צלצול ולא שמנו לב כשחזרנו מאוחר יותר,המורה כעס.

 

מרים ליבליך חברה אחרת ניצלה כשבגיל 5 הוריה הצליחו להבריח אותה למשפחה נוצרית.קראו לה מריה ,היא ענדה לצווארה צלב .מרים ספרה לי איך התנהגו כלפיה ברוע,בגיל 5 היא נשלחה לרעות את הפרות בשלג.

 

ילדה אחרת מבלגיה הסתתרה במנזר.

 

לנו כילדים היה קשה לקלוט שחבר לכיתה שלנו עבר כזו חוויה.

 

כלפי חוץ הילדים גדלו,שמחו,"אלוני יצחק "היה הבית שלהם.רבים הצליחו לפתח קריירה ולבנות בית בישראל בזכות אותו בית בו נקלטו בילדתם.

 

רות ממליצה לקרוא את הספר " שני רעים יצאו לדרך" מאת ימימה טשרנוביץ ומירה ליבק

 

זהו סיפורם של אילן ויעקב, ואם תרצו – סיפורו של דור. דור הילדים שגדלו בארץ ישראל של שנות החמישים והמפגש בין הצברים לילדים ניצולי השואה.אילן, יליד הארץ, מלך הכיתה, הספורטאי והחזק פוגש את יעקב, העולה החדש, ניצול השואה שגר עם סבו בצריף. יעקב מנסה להשתלב בכיתת הצברים ועושה מאמצים להדמות לחבריו. הוא מתאמן בספורט וחולם לפתח שרירים, אבל היריבות בין "כח" ל "מח" רק גדלה והולכת.

סיפורו של יעקב, סיפור ילד שהוסתר בכפר אצל גויה שמחליטה לאמץ את אחותו הבלונדינית, סיפור הצטרפותו לפרטיזנים ביערות,ומלחמתו בכובש הגרמני ופציעתו הקשה מציתה את דמיונו של אילן והוא הופך לחברו הקרוב ביותר.

 

יעקב ואילן משתפים פעולה בהרפתקה סוערת ומלאת אירועים. 

מילון

עליית הנוער
עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

ציטוטים

”&1933 הייתה השנה בה היטלר עלה לשלטון. למקום הולדתי הייתה משמעות גורלית באותה תקופה.“

הקשר הרב דורי