מאגר סיפורי מורשת

כאשר עלינו לארץ ישראל, בשנת 1962, הייתי נשואה ואם לילדים. העליה עם ילדיי הייתה מאתגרת וזאת כיוון שניכר קושי למצוא להם בתי ספר.

יש לי שבעה ילדים והם החשובים לי מכל. אני בוחרת לספר אודותיהם ולהנציח זאת בסיפורי, חשיבותם לי עצומה.

על אף הקשיים בעליה לארץ, הצלחנו לגדל שבעה ילדים טובים ומחונכים, בעלי מידות וערכים. אבי, בן הזקונים שלי, למד בבית ספר יסודי ובתיכון "אורט" נתניה. כאשר סיים את לימודיו התגייס לצבא. כaסיים את שירותו הצבאי החל ללמוד מחשבים ועבד מחוץ לארץ. אבי היום נשוי ואב לילדים.

עליזה סיימה בכבוד את התיכון, התגייסה לצבא ושירתה את המדינה באומץ רב. לאחר מכן התחתנה. עליזה סיימה תואר ראשון בווינגיט ולאחר מכן למדה חינוך מיוחד. איבון היא אחות מוסמכת ומנהלת מחלקה.

גאולה עברה לגור בקיבוץ ושם התחנה והביאה ילדים לעולם. למדה הוראה וכיום היא לומדת לדוקטורט.

שאול, בגיל 17 התנדב לצבא, התחתן ולמד באוניברסיטה.

לאה למדה הוראה והמשיכה לימודים. יש לה שלוש תארים בחינוך וכיום היא מנהלת בית ספר.

דינה למדה כימיה ועבדה במעבדה, ולבסוף יצאה לפנסיה מוקדמת.

ילדיי היקרים הנם ההוכחה להתמודדות יומיומית עם חיים לא פשוטים בארץ ישראל לאחר העלייה. גידלנו אותם בנחת, בחכמה, במוסר ובערכים טובים ובפטריוטיות למדינה, מדינת ישראל שלנו.

היום החיים פשוטים יותר מבחינה טכנולוגית. וזה מקל על ההורים בהתמודדות עם גידול הילדים. ישנו היצע רחב יותר ומגוון של בתי ספר וחוגים לא כמו בתקופתנו דאז.

השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר אדנים, בחדרה , התלמידה החונכת שלי, מעיין יונה

עזרה לי ופתחה בפני את חידושי הטכנולוגיה המודרנית.