מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות של פעם

אני ושירה נכדתי כיום
הורד שחמי נתן לי
הורד שהוביל לחתונה

שמי רחל גבריאל טייב, נולדתי בארץ ישראל. הורי עלו מעיראק בשנת 1950, שם הוריי: סורייה וגבריאל. אבי התייתם בגיל 7 מהוריו, עזב את כורדיסטן ועבר לעיראק. המשפחה של אמי אמצה אותו כבן. וכן שידכו לו את אמי ושם התחתנו ונולדה להם בת נחמה (נשמייה). בשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ ישראל וגרו בצריפים במעברה בעפולה. בהמשך הוריי קיבלו דירה של חדר וחצי בגבעת המורה שגידלו בה שישה ילדים. גרנו בצפיפות והוריי נאלצו לעבור לבית גדול יותר. לאחר מספר שנים נולדו להם עוד ארבעה ילדים. אני בת שנייה, רחל גבריאל, נולדתי בשנת 1952 בבית חולים העמק עפולה.

סיפורי הילדות שלי מלאים בחוויות טובות וילדותי הייתה כדבש. היינו משפחה מרובת ילדים אך החום ששרר בבית – אין לתאר במילים. לי לא הייתה פינה משלי, אך חלקתי את פינת המיטה, הספרים והבגדים עם אחיי. עשינו זאת באהבה. הוריי השתדלו לא להחסיר מאתנו כלום, הם העניקו לנו חום ואהבה. אני זוכרת את משחקי הילדות: חמש אבנים, משחקי חבל וטיפוס על עצים. היה לנו זמן לחברים. המכולת השכונתית של רבקה ברגיג ז"ל הייתה מרכז החיים, היא הכירה כל משפחה ומשפחה. לעיתים קרובות כילדה נשלחתי לקנות מוצרים מהמכולת ונהגתי לומר ש׳אבא ישלם׳. יש לי געגועים לריחות המופלאים של אותה מכולת שכונתית קטנה, וגם לסנדלר ולמוכר הקרח והחלבן.

בילדותי בבית הספר היסודי "רמות" הכרתי את שלום (בעלי) שהיה גדול ממני בשנה. כשהייתי בת 15 ידיד שלי מהשכונה הזמין אותי לברית של אחיין שלו שנולד. שלום גם היה מוזמן לברית. במהלך האירוע, אבא של שלום הפתיע אותי כאשר חיבק אותי, לא הכרתי אותו קודם, לכן הגיש לי ורד אדום ואמר לי: "את תהיי כלתי", הסמקתי והייתי נבוכה. במהלך השנים שלום תמיד חיזר אחרי למרות שהייתי עם חבר אחר. יום אחד עליתי לאוטובוס ופגשתי את שלום. הוא לא ממש התייחס אלי, נתתי לו מסטיק ושיתפתי את חברתי ברצון שלי שהוא ישוב לחזר אחרי. הלב שלי דפק ומאז המסטיק נוצר בנינו חיבור וקשר לעד. ומאז הכל הסטוריה…

עברו השנים, עזבתי את בית הוריי, ואני ושלום התחתנו. יש לנו משפחה לתפארת: יש לנו שלושה ילדים. שני בנים ובת. וארבע נכדות מקסימות.

הזוית האישית

רחל טייב השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי שירה קוצ׳לר. התכנית נערכה בבית הספר אלון יזרעאל בעפולה, התשע״ט.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”יש בי אהבה והיא תנצח“

”לעיתים קרובות כילדה נשלחתי לקנות מוצרים מהמכולת ונהגתי לומר ש׳אבא ישלם׳. יש לי געגועים לריחות המופלאים של אותה מכולת “

הקשר הרב דורי