מאגר סיפורי מורשת

הרפתקאות ילדותי בבולגריה – ילדותי בצל השואה

אני זהבה שמעון גרה בקיבוץ חולתה.

נולדתי בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941 בעיר הבירה של בולגריה סופיה.

ביום אחד בשנת 1943 נכנסו גרמנים לביתנו ואמרו לנו לפנות את הבית. אמא בקשה מהשכנים שישמרו לנו על הרהיטים שהיו בביתנו. ארזנו מעט מטלטלים (חפצים אישיים).   ועברנו לכפר שכל היהודים היו צריכים להתפנות אליו. אבא שלי נלקח למחנה עבודה שבו מלאו שקים באדמה כדי להגן על בנינים. המטרה הייתה להגן על יהודי בולגריה. בזכות זה יהודי בולגריה לא נלקחו למחנות ריכוז. מלך בולגריה היה נתון ללחצים מצד הגרמנים להעביר את היהודים מארצו לעבודות כפיה בגרמניה. המלך לא הסכים לפגוע ביהודי בולגריה ולכן הם ניצלו מהשמדה.

בכפר שהועברנו אליו היה קשה כי אבא שלי היה במחנה עבודה ואמי נאלצה להסתדר עם 2 תינוקות בנות שלוש וילדה בת תשע. גרנו ליד יער, אני יצאתי להכיר את הסביבה והלכתי לאיבוד ביער. אמא הלכה לפי עקיבותי שהם היו צרכיי שעשיתי בדרך ומצאה אותי. בתוך הכפר אמא בישלה על פתילייה (מתקן לבישול על נפט) ואני לא ידעתי שהפתילייה חמה והתיישבתי עליה וקיבלתי כוויה בטוסיק והרבה זמן לא יכולתי לשבת.

עובדי כפייה יהודים מהעיר פלובדיב במחנה עבודה ב-1943 (ויקיפדיה)

כשהביסו את הגרמנים והיהודים חזרו לבתים, לבית שלנו נכנסו בולגרים שלא רצו לפנות את ביתנו. דודי התחפש לשוטר וצעק עליהם שהם צריכים לפנות את הבית מיד והם פינו לנו את הבית. אבא שלי חזר ממחנה עבודה וראה שלקחו את רוב הרהיטים בביתנו. הגברים הלכו לבתי השכנים הבולגרים והחזירו את מה שלקחו. מלך בולגריה היה אמיץ מאוד וההלך עם מצפונו ולא הרשה לגרמנים לקחת את יהודי בולגריה למחנות השמדה.

עם קום המדינה ב-1948 רוב יהודי בולגריה עלו לארץ ומשפחתי עלתה לארץ רק לאחר שנה כי אמא שכנעה את אבא שיש לו שלוש בנות ולא יהיו לו חתנים יהודים אז עלינו לארץ ישראל.

הזוית האישית

הנכד פלג: נהניתי מאוד לעבוד עם סבתא הסיפור סקרן אותי מאוד והכרתי סיפור משפחתי חדש.

סבתא זהבה: שמחתי לשתף את נכדי בעלילות ילדותי וזמן האיכות שהיה לי איתו.

קישור נוסף לסיפור הצלת יהודי בולגריה.