מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות על גדות הנחל

גלי עם סבא וסבתא בבית התפוצות
סבא אורי בצעירותו
חוויות ילדות מקיבוץ מעברות על גדות נחל אלכסנדר

נולדתי בשנת 1940 לחנה ומתתיהו הורוביץ, חברי קיבוץ מעברות. אימי למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולכן נולדתי בבי"ח הדסה בהר הצופים. אימי סיפרה לי שהנוף שנשקף היה הנוף היפה ביותר מאז שעלתה מרומניה. כשהייתי בן 9 חודשים חזרנו למעברות.

בהיותי בגיל שנתיים וחצי אבא שלי נהרג בתאונת דרכים בדרכו לבסיסו בירושלים שבו שירת במשטרת "הגפירים" (שוטר יהודי ששירת תחת השלטון הבריטי). גדלתי כל חיי, בקיבוץ מעברות, בימים שבהם הילדים חיו בבית משותף, אחר הצהריים הלכו לבית ההורים לבילוי איתם ולפנות ערב היו כל הילדים חוזרים לשנת לילה בבית הילדים. קראו לזה "לינה משותפת". למעשה רוב היום בילינו בחברת הילדים בני גילנו.

הבילוי בחיק המשפחה (הורים ואחים) היה רק אחר הצהריים משעה 16:00 עד 20:00  – שהיתה שעת השכבת הילדים לישון ובה נפרדנו מההורים. בבוקר המטפלת היתה מעירה אותנו ליום חדש והרבה חוויות משותפות החל מלימודים, משחקים, הרפתקאות, טיולים ועוד….

שיט על נחל אלכסנדר

אחת החוויות הייתה סביב נחל אלכסנדר. סירה שבנינו ושטנו איתה ממעברות ועד הים וחזרה. נחל אלכסנדר עובר צמוד לקיבוץ מעברות. בשנות ילדותנו על גדותיו  צמחו הרדופים, שיחי פטל קוצניים והיו גם בעלי חיים רבים: דגים, צבי מים, נמיות, חתולי בר, לוטרות, ציפורי מים כגון אגמיות, שלדגים, אנפות ועוד בעלי חיים רבים…

אהבנו מאוד לטייל לאורך הנחל, עם או בלי המבוגרים. לקיבוץ הייתה סירה עץ אחת (שנבנתה ע"י שמחה הנגר) ששימשה לגרישא למטרות ריסוס הנחל נגד היתושים הרבים. כשהיינו בכיתה ד' החלטנו לבקש מגרישא את הסירה לשוט בנחל ונענינו בשלילה, היות והסירה הייתה כלי עבודה.

גרישא מרסס את הנחל נגד יתושים בעזרת הסירה הגדולה של הקיבוץ

תמונה 1

 

לאור סירובו של גרישא החלטנו מספר ילדים לבנות לעצמנו סירה ולשוט לים. הסירה הראשונה הייתה דוגמת הסירה של גרישא וכשהורדנו אותה לנחל מיד חדרו הרבה מים לתוכה והיא צנחה לקרקעית הבוצית של הנחל. כשסופר לשמחה הנגר מה קרה, הוא הציע לעזור ולהדריך אותנו כיצד לבנות סירה אמיתית.

הסירה נבנתה מכמה חומרים עיקריים:

שלד מקורות עץ מהנגרייה של שמחה. מעטפת בד ברזנט עבה שציפה את שלד העץ מלמטה ומכל הצדדים. כדי לאטום את הסירה נגד מים הפכנו אותה וציפינו את כולה בזפת חם אשר נזל על הברזנט ואטם אותו למעבר מים באופן מוחלט. ציפוי פנימי של הסירה כדי שתהיה ריצפה חזקה לישיבה ועמידה. במרכז הסירה סידרנו חור שבתוכו ניתן לעמיד תורן למפרש. במקום מפרש לקחנו ציפה ו/או סדין מהמצעים שבבית הילדים וחיזקנו אותם לתורן בחבלים.

תמונה 2

השיט הראשון

השייט הראשון היה רצוף בהרפתקאות רבות ומשונות. הכנסנו את הסירה למים והסירה נסחפה מיד למרכז הנחל כך שנאלצנו  להשתמש במקלות ארוכים מהעצים שגדלו על גדות הנחל. כשסוף סוף הצלחנו לגרור את הסירה לחוף, ניסיתי לעלות ראשון על  הסירה ומיד כשדרכתי עם רגל אחת בתוכה, היא התרחקה מהחוף, נפלתי ישר למים והסירה ברחה למרכז הנחל פעם נוספת. חזרנו על הניסיון לעלות על הסירה מספר פעמים עד שהצלחנו (חיים ואני) לעלות ולשבת בסירה. למרות הנדנודים וחוסר  היציבות, הצלחנו להתקדם בשייט וללמוד כיצד לחתור ביחד לכיוון הנכון.

בהמשך השייט הגענו לסבך של ענפי עצי אקליפטוס, שכיסו את כל הנחל ולא נתנו להמשיך בשייט. ניסינו להתכופף נמוך בתוך הסירה כדי לעבור את החסימה. זה התקדם יפה מאוד, רק שחיים ניתפס בענפי האקליפטוס ואני עם הסירה המשכנו קדימה עד  שחיים נישאר תלוי ונאלץ ליפול למים ולשחות לחוף שהיה מלא בשיחי פטל דוקרניים. בהמשך הדרך עד לים היו תקלות רבות  נוספות עד שהגענו לשפך הנחל לים ליד מכמורת.

הדרך חזרה הייתה קלה יותר מאחר והרמנו ציפה כמפרש, והרוח המערבית דחפה אותנו במהירות הביתה. הגענו הביתה עם  רדת החשיכה לאחר יום ארוך ומייגע. לאחר יום השייט הראשון היו ימים רבים נוספים מעייפים ומהנים.

סיפורו של חפץ – טבעת נישואין שעוברת במשפחה מדור לדור

על הטבעת רשומות האותיות A/H שהן ראשי תיבות של אברהם הורוביץ (סבא של סבא). אברהם הורוביץ קיבל את הטבעת מאבא שלו בשנת 1875 בערך.

תמונה 3

 

תמונה 4

הזוית האישית

גלי בתכנית הקשר הרב דורי – מתעדים את הסיפור של סבא אורי הורוביץ.

מילון

משטרת הגפירים
משטרת היישובים העבריים הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט. המונח גאפיר מקורו במילה הערבית ר'פיר שפירושה שומר.

ציטוטים

”בבוקר המטפלת העירה אותנו ליום חדש והרבה חוויות משותפות החל מלימודים, משחקים, הרפתקאות, טיולים ועוד....“

הקשר הרב דורי