מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1953 בקיבוץ מפלסים, ליד שדרות על גבול עזה.

 

הוריי היו חלוצים צעירים שבאו מארגנטינה בשנת 1948. הם באו לישראל אחרי קום המדינה, בגיל שמונה עשרה, לבדם ללא משפחה והיו בין מייסדי הקיבוץ.

 

לניר צבי הגענו בשנת 1956 לאחר שהוריי עזבו את הקיבוץ. המושב בימיו הראשונים נקרא כפר ארגנטינה והוקם על ידי עולים מארגנטינה. כמו לכל תושבי המושב, גם להוריי היה משק חקלאי שהורכב מרפת ולול ובנוסף היה לנו גם שטח אדמה ששימש לגידול המזון לפרות וגם לגידולי ירקות שונים.

 

מרכז העיסוק היומיומי היה בעבודה החקלאית במשק. כל בני המשפחה וגם הסבתא שהצטרפה לאחר מכן תרמו את חלקם בטיפול ברפת, בלול ובשדות. לפני המשחקים והחברים הייתי מאכיל את העגלים הקטנים, עוזר לאבי בקציר ירק מהשדה ובהשקיית השדות.

 

נפגשתי עם חברים, היינו משחקים בעיקר בחוץ, במשחקי כדור, גולות, גוגואים,הקפות ,מחניים ובעפיפונים שהיינו בונים לבד מקני סוף.

 

כשאבא שלי היה במילואים הייתי קם ב-4 בבוקר לעבודה במשק, לפני הלימודים. אחרי הלימודים הייתי עובד עוד פעם, ואחר כך התפנה לי זמן לבלות עם חבריי ובערב היינו יושבים כל המשפחה, אבי היה מנגן על גיטרה והיינו שרים שירים מארגנטינה ומישראל. היינו משחקים בחידונים כמו זיהוי דגלי מדינות, הכרת ערי בירה בעולם וגילוי שמות של אנשים מפורסמים שהאחר חושב עליהם.

 

בערך בגיל 15 עד 17 פעלה במושב תנועת הנוער העובד, היינו הולכים למחנות ולטיולים עם כל החברים מהמושב ובנוסף השתתפתי בפעילות של בני הקיבוצים בקיבוץ נצר סירני שבו למדתי. היינו עושים מסיבות ריקודים במועדון ויצו, מזמינים בנות מרמלה שיבואו גם, או הולכים ברגל לרמלה להביא אותן ולהחזיר אותן בערבי שישי. הלכנו גם לסרטים ולהצגות ברמלה.

 

בצבא הייתי קצין במפקדת קצין צנחנים ראשי והשתתפתי במלחמת יום כיפור. במילואים הייתי בחיל התותחנים והשתתפתי במלחמת לבנון. השתחררתי בדרגת רב סרן.

 

אחרי הצבא התגייסתי למשטרת ישראל ושימשתי במשך שנתיים כמפקד המשטר האזרחי בעיר לוד. לאחר מכן הצטרפתי לחברה שהייתה שייכת למשפחה של סבתא ברוריה, שעסקה במשאיות.