מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחודש מרץ 1942 בכפר אונו (קריית אונו). הייתי הילד החמישי בכפר שנולד בכפר. הכפר נוסד בשנת 1940  והיו בו 40 משפחות. כשעליתי לכיתה א הינו 4 ילדים ובכיתה ב 6 ילדים ולמדנו באותו חדר. החיים בכפר היו נהדרים הייתה לי ילדות מדהימה כאשר זכינו גם לראות לעיתים בכפר חיילים בריטים (צנחנים) שהמחנה שלהם היה בתל השומר. בשנת 1948 פרצה מלחמת השחרור וגם המחנה הזה שוחרר. אני זוכר שבעת הקרבות לעיתים שמענו את היריות ושכבנו על הרצפה (מקלט לא היה).

לאחר מלחמת העולם השנייה אבא שלי בנה בחצר בית נוסף ומחסן לדודים שהצליחו לשרוד את מלחמת העולם (יהדות הונגריה) והגיעו לארץ וגרו בבית קטן ובמחסן.

בשנת 1950 קמה מעברה ממש לידינו בשם מעברת אונו, שאליה הגיעו עולים מכל מיני ארצות: רומניה, עירק, תימן, מרוקו ועוד. כמובן שהילדים התחילו ללמוד אתנו בבית הספר. (בית ספר "ניר") ושם למדתי עד כיתה ח'. כמובן שהיו לי חברים מהמעברה. לאחר תקופה התחילו לבנות שכונות סביב הכפר (גבעת ברכה…).

העץ הבודד

ליד הכפר גדל "העץ הבודד" ולידו היה לנו גם בור שקראנו לו "בור הקפיצות" ליד העץ עשינו את כל הפעילויות של תנועת הנוער (קומזיצים…)

 (צילום רונן מרקוס, מתוך אתר פיקיויקי)

"העץ הבודד"- היה עץ שקמה, שנבחר וטופח על ידי החקלאי אריה קוניקוב, שעבד בפרדס רייספלד. העץ היה בעבר חלק מהפרדס אך הוא נפגע בשעה שצעירים הדליקו מתחתיו מדורת "ל"ג בעומר" ואחד מהענפים נשבר. בליל ה – 20 בדצמבר 2002 העץ קרס בשל סערה שהתחוללה באזור. את העץ עקרו ממקומו וכעבור לילה נשתל עץ שקמה אחר. כיום, הפרדס נעקר ובמקומו הוקם "פארק רייספלד".

הזוית האישית

סבא מיכאל: מספר לעלמה על ילדותו בקריית אונו.