מאגר סיפורי מורשת

שמי כהן מזל נולדתי בבית החולים הדסה בתל אביב בתאריך 18.7.1940.

ילדותי עברה עלי בשכונת שבזי בתל אביב. להורי היו ששה ילדים: הבכורה רחל שנקראה על שם אם אבי, היא הנשמה של המשפחה, אחריה נולדה שולה אוהבת לעבוד וכל הזמן עסוקה, השלישית רותי, היא הייתה טום-בוי, נערה יפהפייה. נשים בהריון באו לראותה מפני שאומרים שאם מתבוננים באדם יפה, התינוק יוצא דומה. אחרי רותי הגעתי אני, הייתי הכי מופרעת. אחרי נולד סימן טוב שאהב את הים ולכן הוא בחר להיות דייג ועוסק בזה עד היום. אחינו הקטן מכולם הוא מוטי שמגיל צעיר נמשך אל הדת ומאוחר יותר חזר בתשובה.

זכורים לי החגים שחגגנו בבית באווירה שונה מהאופן בו חוגגים כיום. לפני חג הפסח למשל, היינו הילדים, מוציאים את רהיטי הבית ומסיידים את הבית לבד. אבי ז"ל היה קונה שקדים ואגוזים ואני הייתי מפצחת, (לומר את האמת, חצי היה הולך לבטן…), את השקדים היינו טוחנים ומערבבים עם תמרים, תפוחי עץ ויין מתוק והנה לכם חרוסת נהדרת!

מזל כהן ביום חתונתה

מזל כהן עם התלמיד אלמוג מסיקה בתכנית הקשר הרב דורי – 2008

סיפורה המלא של מזל כהן בספר "ממעיין חיינו".

הזוית האישית

סיפורו של מזל כהן תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שהתקיימה במרכז לתלמידים מחוננים, ידיד במכללה האקדמית תלפיות, בתל אביב בשנת תשס"ח, 2008. הסיפור תועד ופורסם בספר "ממעיין חיינו" בעריכתם של המורה מוביל התכנית דוד וצלר ומנהלת המרכז יהודית גדנקן.

מזל כהן עם התלמידים אלמוג מסיקה ומעיין קפש בתכנית הקשר הרב דורי – 2008