ילדות בשכונת ממילא בצל סכנת הצלפים
מרים דואניס מספרת על החיים בשכונה שבה כולם גדלו יחד כמו משפחה גדולה
אני מרים דואניס נולדתי
בעירק להוריי, אבא שמואל ואמא ג'והר, למשפחה עם 5 אחיות.
בשנת 1950 עלינו
לארץ וגרנו בצריפים וכעבור שנה עברנו לירושלים וגרנו בשכונת בממילא מול החומות של
שער יפו והעיר העתיקה שהייתה בידי הירדנים. היום השכונה אינה קיימת ובמקומה הוקם מתחם קניות,
מלונות ומגורים יוקרתיים, הנושאים את שם השכונה.
כעבור שנתיים אבא
נפטר ואמא גדלה אותנו לבד. אמא עבדה ואנחנו
הלכנו לביה"ס דתי ובגיל 13 יצאנו לעבוד לעזור לאמא בפרנסת הבית כי המצב היה
מאוד קשה. בשכונת ממילא גרו
עדות רבות: כורדים, עיראקים, מרוקאים וטורקים. בשכונה גדלנו כולם ביחד כמו משפחה אחת גדולה. מהחומה של
העיר העתיקה תמיד החיילים הירדנים היו משקיפים עלינו. היינו משחקים על הגגות של
הבתים כי לא היה לנו חצרות ותמיד היינו בסכנה מהצלפים הירדנים. לא פעם נהרגו אנשים
מהצלפים שאפילו היו פוגעים באנשים בתוך הבתים. את המזון שלנו היינו קונים בתלושים.
בשנת 1967 פרצה
מלחמת ששת הימים והעיר העתיקה נכבשה והורידו את כל החומות שהיו מפרידים בינינו
לבין הערבים ואז פינו את כל היהודים ממילא והעבירו אותנו לדירות שהמדינה בנתה למשפחות
המפונות. אנחנו עברנו לגור בשכונת שמואל הנביא.
בשנת 1969
התחתנתי ונולדו לי שלושה ילדים. גרתי ברחוב הנביאים בירושלים עם ילדיי ובעלי. בהמשך
עברנו לשכונת רמות בירושלים. הילדים גדלו והתחתנו. בשנת 2006 עברתי
למודיעין לגור ליד ילדיי.
מילון
שכונת ממילאהשכונה הוקמה בסוף המאה ה-19 כשכונת סוחרים ובעלי מלאכה יהודים וערבים, ושגשגה כחלק מהמרכז המסחרי של העיר. בין השנים 1948 - 1967 הייתה השכונה בשטח ההפקר בין ישראל וירדן,