מאגר סיפורי מורשת

אהובה דיין נולדה ברעננה ב1951. ההורים של אהובה הגיעו לרעננה ב1950 מקיבוץ ברקאי אותו הקימו ב1948. אביה היה ניצול שואה שמשפחתו נספתה באושוויץ. הוא נולד בהונגריה ואמה נולדה ברומניה. אהובה נקראה על שם סבה אברהם.  שם המשפחה של אהובה היה להבי שהחליף את השם פיירברגר כשהייתה בכיתה ד'.

אהובה היא הבת האמצעית במשפחה, יש לה אח גדול ואחות צעירה.

היא גדלה ברחוב סולד ברעננה, בבית פרטי שהיו בו שלושה חדרים והייתה לו חצר גדולה עם דשא ועצי פרי רבים. ברחוב לא היו מדרכות והיו הולכים על הכביש. הילדים היו משחקים ברחוב ורק כשבערך פעם בשעה הייתה מגיעה מכונית, היו זזים הצידה. אהובה ניגנה בפסנתר ואהבה מאוד לקרוא. הספרייה העירונית הייתה בבית ספר מגד והיא הייתה הולכת לספרייה כמה פעמים בשבוע. אחר הצהריים היא שיחקה עם חברותיה ברחוב בקפיצה בחבל, בקלאס, בגומי ובחמש אבנים. כל הילדים ברחוב היו משחקים יחד בקבוצות גיל וחגגו יחד חגים כמו מדורת ל"ג בעומר, סוכה משותפת וכולי. אמא שלה הייתה שרה לה שירי ילדות כמו פרפר נחמד, האוטו שלנו נדנד וכולי. בדרך כלל לפני השינה. אהובה שרה את אותם שירים לילדיה ועכשיו גם לנכדיה. אהובה למדה בגן מלכה שהיה ברחוב אחוזה. זיכרון שיש לה מהגן הוא שבחנוכה הלכו הילדים עם נרות ביד וילד שרף את השערות של הילדה שהלכה לפניו. אהובה למדה בבית ספר מגד שנקרא אז ממלכתי א'. זיכרון חשוב מבית הספר הוא שהיא הייתה המצלצלת בכיתה ח'- קיבלה מהמנהל את לוח הצלצולים והייתה צריכה להיכנס לחדר המנהל וללחוץ על הפעמון. יום אחד בחורף הייתה הפסקת חשמל והמנהל נתן לה פעמון יד ואיתו צילצלה בחוץ וכל הילדים רצו אחריה. היא למדה בתיכון כצנלסון בכפר סבא ומאוד לא אהבה את בית הספר כי הוא היה מאוד תחרותי ובכל שיעור היה בוחן או מבחן. האירוע המשמח בילדותה היה כשנהייתה  מדריכה בתנועת הנוער  מכבי צעיר והאירוע העצוב בילדותה היה כשסבתא שלה נפטרה וזו הייתה הפעם הראשונה שמישהו קרוב אליה מת.

אהובה היא יועצת חינוכית, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבדה רוב השנים בתיכון בהוד השרון. היא אהבה מאוד את המקצוע שלה כי היה חשוב לה תמיד לעזור לתלמידים לפתור את הבעיות שלהם ולהביא אותם להצלחה הגדולה ביותר שהם יכולים ולאושר הכי גדול. היא פרשה לפנסיה לפני שנה וממשיכה בהתנדבות לעזור לתלמידים. אהובה ממוצא רומני ובעלה ממוצא מרוקאי, לכן המנהגים בביתה הם שילוב של מנהגים אשכנזים ומרוקאים. הם שומרי שבת וחוגגים את החגים כהלכתם.

האירועים המכוננים בחייה הם מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, פטירתו של אביה, נישואיה, ילידת ילדיה והשליחות שמלאה בארצות הברית. בצבא אהובה הייתה מורה לעברית לחיילים בסיני. היא לימדה עולים חדשים בבסיסים שלהם על הגבול עם מצרים. השירות שלה היה מאוד חוויתי. במלחמת ששת הימים היא הייתה בכיתה י' וכל הכתה נודבה להדביק מסקנטייפ על החלונות של בית חולים מאיר. אהובה גרה בארצות הברית חמש שנים כאשר בעלה שימש קונסול ישראל. חוץ מזה היא אוהבת לטייל וביקרה בין השאר ב: סין, יפן, וייטנאם, קמבודיה, צרפת, ספרד, איטליה, שוויץ, אנגלית, קפריסין, מרוקו ולאפלנד. היא הכירה את בעלה בירושלים כשהייתה סטודנטית ונשאה בגיל 25. נולדו לה שלוש בנות. יש לה שבעה נכדים והיא אוהבת מאוד לטפל בהם. וחוץ מזה היא מתנדבת במספר מקומות.

הזוית האישית

היה לנו נחמד מאוד ביחד