מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות ברומניה תחת השלטון הקומוניסטי

אני ונכדתי
אני במדים של "חלוצים"
סיפורה של מרינה לאון בשלוש ארצות רומניה, צרפת וישראל

נולדתי בשנת 1946, ב-3 למאי, בבוקרשט, עיר הבירה של רומניה, תחת השלטון הקומוניסטי.
 
השלטון הקומוניסטי שלט בכמה ארצות באירופה, אבל המדינה שממנה הכל התחיל הייתה ברית המועצות. בברית המועצות היו 20 מדינות, עליהם שלט המנהיג הקומוניסטי סטלין. חוץ מברית המועצות, גם באירופה היו מדינות שבהן שלט שלטון קומוניסטי, למשל פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה.
 

אני ואבא שלי. בערך ב-1954

אני ואבא שלי. בערך ב-1954
אבא שלי, אליעזר לאון היה יתום מצד אביו שנפטר במלחמת העולם הראשונה. ואמא שלו, מיצה מרקוביץ נפטרה כשהייתי קטנה. אמא שלי, לידיה לאון ,הייתה בת למשפחה מבוססת*. להורים של אמא שלי קראו מרגרטה נחמיאס ויוסף לובל.
 
תמונה 1
משפחת נחמיאס, סוף שנות ה-20, רומניה
היה קשה להסתדר בתקופה זו. השלטון הקומוניסטי חייב אנשים לחלוק את נכסיהם עם המדינה. אבא שלי היה בעל חברת הוצאה לאור של ספרי רפואה. הממשלה הקומוניסטית סיפחה* את נכסיהם של בעלי העסקים לעצמה והחברה שלו נלקחה ממנו. אנחנו גרנו בדירה גדולה בבוקרשט ויום אחד נאלצנו לחלוק את הדירה שלנו עם 3 משפחות זרות. אמא שלי לא אהבה בכלל את הדיירים החדשים, ובמיוחד שהייתה צריכה לחלוק את המטבח ואת האמבטיה עם אנשים זרים. לי כילדה היה דווקא כיף.
 
הוריי עשו הכל כדי להגן עליי ולעשות לי חיים קלים. לדוגמה, אבא שלי התעורר מאוד מוקדם בבוקר כדי לעמוד בתור לחנות כדי לקנות לנו אוכל. בתקופה הזאת היה מחסור של מזונות בסיסיים כגון ביצים, קמח, חמאה, סוכר ועוד. כל שבוע הגיע רק סוג מזון אחד, למשל, שבוע היה לחם, שבוע אחר כך רק קמח וכו' והיה צריך לעמוד שעות בתור.
 
הייתי בבית הספר שהיו בו רק בנות, היינו 40 בנות בכיתה ועל הקיר הייתה תלויה תמונה של סטלין (המנהיג הקומוניסטי).אני זוכרת את הפעם הראשונה  שקרו לי בכיתה "יהודונית"* (כינוי גנאי וזלזול ליהודי). לא ידעתי מה זה וכשחזרתי הביתה שאלתי את הוריי מה פירושה של המילה והם הסבירו לי.
 
 

ברומניה, היו חגים של קומוניסטים ועשינו תהלוכות כדי לחגוג את החגים האלה. הוריי לא אהבו את השלטון הקומוניסטי אבל אני אהבתי אותו. אני אהבתי את השלטון הקומוניסטי כי גדלתי עליו. לילדים היה ארגון ושמו "החלוצים" (ארגון חלוצים שהיה דומה לצופים של ימינו). בארגון רקדנו, שרנו ולבשנו חליפה מיוחדת ובה חולצה לבנה, חצאית כחולה ועניבה אדומה. בגיל 12, לכל הילדים היה טקס כדי להיכנס לארגון של הצעירים הקומוניסטים.
 
טקס החלוצים

טקס החלוצים
 
בגלל הקשיים, ההורים שלי ניסו לעזוב את רומניה וחיכו לאישור במשך 10 שנים. הכוונה שלהם הייתה להגיע לישראל, אליה הגיעו עשר שנים לפניהם ההורים של אמי. בינתיים סבא שלי נפטר בישראל והוא נקבר בקריית שאול. בנובמבר 1961, ההורים שלי קיבלו סוף-סוף אישור לעזוב את רומניה והגרנו לצרפת. הייתי אז בת 15. היינו אמורים להמשיך מצרפת לישראל אבל בסוף אבא שלי מצא עבודה בבית הוצאה לאור בפריז ונשארנו בצרפת. גרתי בפריז והייתי מאוד עצובה בגלל שלא רציתי לעבור לצרפת, רציתי להישאר ברומניה כי שם היו כל החברות שלי.
 
כשהגענו לפריז, הייתי בבית ספר צרפתי והיה לי מאוד קשה בגלל שלא ידעתי לדבר מילה בצרפתית. לא ידעתי לדבר צרפתית בגלל שבשלטון הקומוניסטי לא נתנו לנו ללמוד שפות של ארצות קפיטליסטיות* כמו צרפת, גרמניה אנגליה ועוד, כי הן היו נחשבות לאויבות של השלטון הקומוניסטי. ברומניה, השפה הזרה היחידה שלמדנו בבית הספר הייתה רוסית. למרות קשיי הקליטה, אחרי כמה חודשים בפריז התחלתי לדבר טוב צרפתית והיו לי הרבה חברות.
 
בסוף התיכון נסעתי בפעם הראשונה לישראל לחופשה באנייה. פגשתי שם את סבתא שלי. שנה לאחר מכן, אחרי מבחני הבגרות, נסעתי שוב לישראל ועבדתי כמתנדבת בקיבוץ מגידו, שם קטפתי תפוחים.
 
בשנת 1969 התחתנתי עם בחור צרפתי ושמו פייר. גרנו יחד בפריז ברובע ה-13. בשנת 1971 נולדה בתנו הבכורה פטריסיה, בשנת 1973 נולדה סופי ובשנת 1978 נולדה ורוניק.
פטריסיה עלתה לארץ ב-1996. ואני עליתי לארץ מצרפת לפני שנה בשנת 2014. יש לי שבע נכדות ונכד אחד. שתיים בתל אביב ושש בצרפת.
 
תשע"ה

מילון

שלטון קומוניסטי
שיטת ממשל הדוגלת בשוויון חברתי כלכלי, ומעבירה לבעלות משותפת את כל הרכוש הפרטי ומחלקת אותו לפי עיקרון שכל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו.

מבוססת
עשירה, אמידה

סיפחה
לקחה, ניכסה

יהודונית
כינוי גנאי וזלזול ליהודייה

קפיטליזם
שיטה כלכלית שלפיה מופקדת כלכלת המדינה (רובה או כולה) בידי גורמים פרטיים, ולא בידי המדינה, ולכן היא מסתמכת על כוחות השוק החופשי.

ציטוטים

”אני זוכרת את הפעם הראשונה שקרו לי בכיתה "יהודונית"“

”הוריי לא אהבו את השלטון הקומוניסטי אבל אני אהבתי אותו“

הקשר הרב דורי