מאגר סיפורי מורשת

קריית חיים של אז

 

קריית חיים של אז, הייתה בתים בודדים על שטח של דונם לכל בית/משפחה ולנו הייתה חצר עם כל טוב בה. למדתי עד כתה ה ,בבית ספר בקריית מוצקין. בית הספר שייך היה לבית הספר הראלי בחיפה.  בהמשך עברתי ללמוד ליד ביתי בקריית חיים. זה היה בשנת 1950, השנה שבה ירד השלג בכל הארץ  בגיל 8.

 

האירוע המשמעותי ביותר היה ליל כ"ט בנובמבר 1947 הערב שבו הוכרז באו"ם על חלוקת ארץ ישראל בין הערבים והיהודים שחיים בה. באותו זמן לא היו טלוויזיות וגם רדיו בקושי היה, לנו בבית היה רדיו וכל השכנים מסביב באו אלינו כדי לשמוע את מהלך ההצבעה של המדינות באו"ם ובכל פעם שמדינה הצביעה בעדנו היו קריאות שמחה וכלם ספרו ביחד את המדינות עד שנגמרה ההצבעה ואז בקריאות שמחה כלם יצאו לרחובות,  

אפילו שליד הבית שלנו (בקרית חיים) היה מחנה של הצבא הבריטי. 

 

למחרת בבוקר ההורים שלי התלבטו אם לשלוח אותי לבית ספר או לא, אם יש לימודים או לא, ובכלל מה קורה? כמובן ששלחו ואז חכתה לנו הפתעה שמוכר העוגות מהקונדיטוריה שליד ביה"ס, שבימים רגילים היה מגרש אותנו מהחנות, חיכה לנו עם מגשים עמוסי עוגות ועוגיות. הרבה לימודים לא היו באותו יום אבל השמחה הייתה רבה. 

 

באותה תקופה הבריטים אסרו עליית יהודים לארץ. אותם יהודים וסבא של שחר ביניהם שברחו מאירופה בתקופת השואה. כל אניות המעפילים, גורשו למחנות מעצר באי קפריסין. הבריטים לא היו מעוניינים לעזור ליהודים בארץ להקים את המדינה ועזרו לערבים בכך שאסרו את עליית היהודים ולא מהרו לעזוב את הארץ. נוסף לכך הם דאגו להעביר תחנות משטרה, פילבוקסים (עמדות שמירה בדרכים) ונשק לערבים.

 

זו הייתה תקופה מאוד קשה אבל לנו, הילדים היה דווקא כיף: בימי שישי, במחנה הבריטי שליד הבית שלנו היו מנגינות סקוטיות וחילקו לנו סוכריות טופי מסטיקים ושוקולד.זה לא הפריע להם לרדוף ולהציק לנוער הבוגר שעזר להגנה . הערבים בחיפה ניצלו תקופה זו ותקפו את היהודים, אפילו ביריות, כדי לגרש את היהודים מחיפה ושהעיר, שזו עיר נמל, תהיה שלהם. אלא שהיהודים התארגנו בעזרת ה"הגנה" ונלחמו להגנה על חיפה וסביבתה.

 

במסגרת ההגנה על חיפה היה צורך לאפשר לתחבורה להגיע לעיר. בעליה לכיוון הדר הכרמל (האזור היהודי בחיפה), היה עיקול דרך ליד ואדי רושמייה ובעיקול דרך זה היה מבנה-"בית הנז'אדה" , שבו התמקמה המנהיגות הערבית הלוחמת וממנו צלפו על כל הרכבים כולל אוטובוסים כדי להרוג את היושבים בהם. לוחמי ה"הגנה" התארגנו בבית התעשייה שלידו  כדי לכבוש אותו.

 

בערב פסח תש"ח, אני זוכרת אותו כערב פסח החשוך ביותר כי הודיעו לנו לכבות את כל האורות ולשמור על אפלה מוחלטת, לא ידענו שזה כדי להפתיע את הערבים שלא מצפים שבליל הסדר היהודים יתקפו.

 

חצי שנה לאחר ההצבעה באו"ם ב-15 במאי 1948 הוכרז בתל אביב על הקמת מדינת ישראל לעם היהודי בארץ ישראל ובאותו יום ממש פרצה מלחמת העצמאות, היא מלחמת השחרור  שנמשכה שנתיים.

 

אחרי המלחמה ימי עלית היהודים מכל התפוצות, עליה המונית שהגדילה מאוד את מספר היהודים והיה צורך להתארגן במגורים ובמזון. שוב כמו קודם, המבוגרים דאגו שאנחנו, הילדים, נגדל חסרי דאגות. היו תלושי מזון שבעזרתם קנו אוכל והילדים קיבלו תמיד את מנת השוקולד והחמאה . בחצר הגדולה שהייתה לנו היה ה כ ו ל  ירקות, פירות נשירים והדרים וכמובן משק חי. לא חסר לנו דבר ונתנו גם לאחרים. 

 

העשרה

קריית חיים: "קריית חיים היא שכונה בחיפה המוקמת בלב הקריות בעמק זבולון. הקריה נקראת על-שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב ב-1933"

תשע"ה