מאגר סיפורי מורשת

סבתא זיווה נולדה בשנת 1940, בקיבוץ דליה לבית משפחת ברסקי.

סבתא שלי גרה בקיבוץ דליה ולכן הייתה בילדותה בבית ילדים שיתופי, שהייתה בו כל היום מהבוקר עד הלילה ולא הייתה פוגשת את ההורים, רק פעם בכמה שבועות נתנו להם לבקר את הוריהם. סבתא מספרת שהיו תמיד חייבים לנוח מנוחת צהריים בין 14:00 ל-16:00 פעם בשבוע היה להם חופש בצהריים בו המטפלות לא היו בבית הילדים ואז הם עשו מה שהם רצו.

קיבוץ דליה

"דַּלִיָּה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר השוכן ברמות מנשה, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו. בצד הכביש ממחלף אליקים ל-גלעד (קיבוץ) . שם היישוב נבחר בהשפעת הכפר הערבי השכן – דאלית א-רוחא (دالية الروحا). פירוש המילה העברית דליה, הוא ענף של גפן". הקיבוץ הוקם בשנת 1939 על ידי חניכי השומר הצעיר מרומניה וגרמניה, במסגרת יישובי "חומה ומגדל" ומנה בשנת 1945 כ-320 תושבים. (ויקיפדיה)

סבתא סיפרה לי, שפעם אחת הם התארגנו כל הילדים בערך 30 ילדים, שהיו בני 9-10 והם הלכו לקופרן כפר ערבי שננטש בשנת 1948 מרחקו מהקיבוץ היה בערך 6 קילומטר. הם הלכו לבד בלי מבוגרים. בכפר שם היו בוסתנים בינהם עצי תות שהם כילדים מאוד אהבו, הם הלכו לקטוף תותים וחזרו מטונפים מלמעלה עד למטה. אז זה היה נראה בהחלט סביר לעשות את זה אך הם היו עושים את זה היום היו כנראה כועסים מאוד.

עוד סיפור שסבתא מספרת שכשהם היו בבית ילדים מכיוון שהיו ילדים בעייתיים הם היו ממציאים כל מיני דברים כדי שיתנו להם לראות את המבוגרים.

הזוית האישית

מאיה שפיצר: נהניתי לשמוע את הסיפורים של סבתא זיווה וזה אפילו היה מצחיק.