מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בקיבוץ משותף

סבתא ואני
סבתא בילדותה
חוויות מפעם

שמי חנה פלש, סבתא לעדי.

נולדתי בבית החולים בעפולה, לקחו את אמי במשאית לבית החולים בתאריך 22.8.1946. הוריי נתנו לי את השם חנה על שם אחות של אבי שהוא מאוד אהב, שנספתה בשואה. ימים אחדים לאחר לידתי אבי נסע לשליחות בגרמניה להביא ילדים ניצולי שואה לארץ ורק בגיל שנתיים הכרתי אותו.

שבוע אחרי לידתי כשחזרתי הביתה מבית החולים כבר נכנסתי לבית התינוקות, הזיכרונות הראשונים שיש לי הם שישנו בבית הילדים והיינו בבית ההורים רק 3 שעות ביום, ובתקופה הזאת לא היו מקלחות בבתים אלא מקלחת ציבורית לכל האנשים, והמטפלות היו מתקלחות בבתי הילדים כי היה להן יותר נוח אז היינו מציצים להן.

בלילות לא היו מבוגרים בבתי הילדים והייתה שומרת לילה שהייתה אחראית על כל בתי הילדים ובכל חדר היו שמים סיר לילה (לפיפי), לילה אחד התעוררנו והתחלנו להשתולל  ושפכנו את הפיפי מהסיר על הרצפה ועשינו עליו חליקות עד ששומרת הלילה באה והחזירה אותנו למיטות.

בבית הספר היסודי למדנו לפי נושאים והיה מורה אחד שלימד את כל הנושאים, בית הספר היה בקיבוץ. היינו הולכים אחרי בית הספר לעבוד ובערב היו ועדות ופעילויות (שמו"צ, חוגי אתלטיקה וחוגי נגינה). המחנכים היו באים לעזור בשיעורי הבית ולא ההורים. הייתה שיחת קבוצה פעם בשבוע ובה היו דנים על בעיות, וכל יום שישי הייתה מסיבה עם נושא ובסוף היו ריקודי עם.

נכנסנו לשומר הצעיר בכיתה ו' והיינו במחתרת, היה לנו מחבוא שארגנו וסידרנו לנו, ששם גם עשינו את הפעילויות. בל"ג בעומר נכנסנו לתנועה וקיבלנו חולצה שומרית ועניבה. היו לנו פעמיים בשבוע פעולות שבהן למדנו גם ניווט וכפיתות (קשירות חזקות של חבלים) ויצאנו לטיולים. כל שנה קיבלנו או סמל או עניבה וזה היה הסימן לעליה בשנות הוותק בתנועה, לכל שכבה ארצית היה שם ולנו קראו גדוד להב. בכיתה י"ב, בשנה האחרונה בלימודים ובתנועה היו מקבלים סמלי בוגרים, שבשביל לקבל את סמל זה הייתה שיחת קבוצה על כל ילד ושם אמרו אם אתה מתנהג יפה או לא…, ואז הייתה הצבעה אם לתת סמל בוגרים או לא והיו ילדים שלא קיבלו, אבל אני קיבלתי.

לקבוצה שלנו בקיבוץ קראו איילה, בסוף כיתה ו' הכנו הצגת סיום, ואחר כך עלינו למוסד וביום שעלינו היינו צריכים להעביר את כל הציוד (מיטות ומזרונים) למוסד. אומרים שהטרקטור לא הגיע והיינו צריכים לסחוב ברגל את הדברים למוסד. במוסד חילקו אותנו לקבוצות וקראו לקבוצות סלע ושקמה אני הייתי בקבוצת סלע.

הזוית האישית

לסיום אני חושבת שמיוחד לגדול בקיבוץ. מבחינה חברתית היה קשר הדוק בין הילדים, כי גדלנו ביחד כמו אחים. השקיעו בחינוך הרבה והיינו קבוצה קטנה עם מורה ומטפלת ולמדנו לעבוד את עבודות הבית ולהיות עצמאיים ואחראים.

מילון

מוסד
המוסד היה בית ספר ופנימייה בו למדו הנערים מכמה קיבוצים של השומר הצעיר מאותו איזור

ציטוטים

”הוריי נתנו לי את שמי על שם אחות אבי חנה, שהוא מאוד אהב שנספתה בשואה.“

הקשר הרב דורי