מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב לאמי יעל, שהייתה ילידת העיר העתיקה בירושלים זה כמה דורות. בהיותה תינוקת עברה משפחתה לגור מחוץ לחומות, והם היו בין הראשונים שהחלו להקים את העיר החדשה.

אבי יצחק עלה לארץ מסופיה, בולגריה ב- 1924 יחד עם הוריו משה ורחל וארבעה מאחיו ואחיותיו. שלושת האחרים (הם היו שמונה אחים) נשארו בסופיה עם נשותיהם וילדיהם, ועלו ארצה ב- 1948.

אחותי חנה נולדה ב- 1937, יחד שיחקנו ובילינו.

בילדותי שלטו הבריטים בארץ. הבריטים קיבלו מנדט מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בשם המקוצר המנדט או המנדט הבריטי, הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על מנת לסייע ליישוב היהודים‏ ולהבטיח את הקמת הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948. (על פי ויקיפדיה)

 מפת המנדט הבריטי במזרח התיכון

הימים היו ימים קשים כי היו הרבה התקפות של ערבים על הישובים העבריים ונפלו קורבנות רבים. חשתי את זה על בשרי, כאשר ניסו לצלוף עליי ממסגד חסן בק הנמצא בשכונת מנשיה, בין יפו לתל אביב, בדרכי לבית הספר. את הקטע שהיה חשוף למסגד עברתי תמיד בריצה.

שכונת מנשיה 

בזמן מלחמת העולם השנייה היה מחסור במזון והרגשת הסכנה הייתה גדולה, היות שהגרמנים התקרבו לארץ ישראל בהתקדמותם מזרחה בצפון אפריקה. נוסף על כך נסגרו שערי הארץ לעלייה עוד לפני פרוץ המלחמה, והיחסים עם השלטונות הבריטים היו מרים. קמו מחתרות שפעלו נגדם. בין המחתרות בלטו האצ"ל, לח"י ו"ההגנה".

עם סיום המלחמה נמשכה מדיניות "הספר הלבן" שהוא קובץ תקנות שפורסם על ידי ממשלת בריטניה מתוקף המנדט הבריטי בארץ ישראל ב-17 במאי 1939. שערי הארץ ננעלו לעלייה. היחסים מול השלטונות החמירו. יחד עם זאת ההתנכלויות של הפורעים הערבים גברו.

ברצוני לציין את התרוממות הרוח עם הקמת המדינה, אבל מיד אחר כך באו הימים הקשים של מלחמת העצמאות.

תקצר היריעה לספר קורות כל השנים הבאות אחר כך, אבל אציין כמה אבני דרך בחיי:

· בשנת 1950 התקיים "מסע האלף" של הגדנ"עים (גדודי נוער) של בתי הספר התיכונים מכל הארץ למצדה. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן לאותם ימים כי הכול היה אז עוד לא מסודר והחפירות הארכיאולוגיות רק בראשיתן.

· ימי הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים היו מיוחדים במינם, היות שנדדנו בין בניינים שונים בשכונות העיר. האוניברסיטה הייתה מפוזרת בגלל שגלתה מהר הצופים ועוד לא היה לה קמפוס מסודר. היה מחסור בספרות מקצועית כי הספרייה הלאומית הייתה על הר הצופים ולשם לא הייתה גישה. ולמרות הכול האווירה הייתה מלהיבה.

· שנות העבודה בבית החולים ביילינסון היו מלאות סיפוק, וכן מדי פעם הצטרפתי לנסיעות המקצועיות של בעלי ז"ל, פרופ' אליהו סבירסקי – חתן פרס ישראל, שהיה בהן עניין רב.

אליהו סבירסקי עסק בפיתוח של ההדברה המשולבת, שבמסגרתה נעשה שימוש בחיסול טבעי למזיקים לגידולים החקלאיים.

אליהו סבירסקי בעבודת המחקר שלו

נחת רבה מספקים לי ילדיי, נכדיי, וניני הקטון ועל כך אני מודה לבורא עולם.

אליהו סבירסקי – מנהל המחקר החקלאי ומרכז וולקני