מאגר סיפורי מורשת

סיפור המשפחה שלי

הורי עלו לארץ ישראל מתימן בשנת 1936 באוניית משא מעדן לחיפה. משם לקחו אותנו לרחובות, לשכונת מרמורק שם גר דודי וסבתי. השכונה והעיר היו מלאות בפרדסים ורחובות עם הרבה ירוק, אך מסביבנו היו הרבה כפרים ערבים. בארץ אז שלט המנדט הבריטי. כל הזמן הם היו מסתובבים ברחובות ועוצרים אותנו עם רובים שלופים. נורא פחדנו. פתאום הם היו מחליטים על עוצר לשעות מסוימות ולא יכולנו לצאת מהבתים. מצב זה נמשך עד שהוכרז באו"ם על הקמת מדינת ישראל וכל הבריטים עזבו את הארץ. אז התחילה מלחמת השחרור, מלחמה מאוד קשה. מעטים נגד רבים. בקושי היה לצבא שלנו נשק, אבל הייתה לנו מדינה שכל היהודים יכלו לעלות אליה, לארץ ישראל, ואין מפריע.

החיים במשפחה והסביבה

אחותי ואני הלכנו לגן ילדים, והבנים הלכו ללמוד בתלמוד תורה. בערב היינו חוזרים הביתה לארוחת ערב, שיעורים, ולישון. ככה היה כל יום ויום. כשגדלנו הלכנו לבית ספר שקראו לו "בית ספר למלכה", על שם מאיה רוזנברג. זה היה בית ספר לבנות, שם למדנו עד כיתה ח'. לאחר מכן הלכנו ללמוד מקצוע ולעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות. עבדתי באריזה, בקטיף, במשק בית, ובטיפול ילדים. את כל הכסף הבאנו להורים. המצב היה קשה, אבל הייתה שמחה ואושר בכל בית ובסביבה. אמא שלי הייתה לוקחת אותנו כל חג לתופרת בשכונה ותופרת לנו שמלות זהות לאחותי ולי, עם כיסים. היינו ממלאות את הכיסים באגוזים וממתקים.

על המשחקים בשכונה

כל הילדים שיחקו בחצרות וברחוב. לא הייתה טכנולוגיה כמו היום. היו לנו המון פרדסים בסביבה. היינו הולכים לקטוף תפוזים ומביאים אותם הביתה. היינו משחקים מחבואים, בחבל, חמש אבנים. היינו גם משחקים על חמור… הייתי אוהבת לשחק במשחקים. היה גם ריקוד מעגלים, ואם לא היו בוחרים בי הייתי מאוד עצובה. שיחקנו גם במחניים ותמיד הייתי מסתתרת שלא יפגעו בי. בסוף הייתי נשארת אחרונה וחטפתי את הכדור הכי חזק. כך גדלנו.

בסוף התגייסתי לצבא. שירתתי שנתיים בפיקוד דרום ובקצין העיר באר שבע. היום אני אמא לשלוש בנות ולשמונה נכדים.

על המשפחה שלי

יש לי 3 בנות. דפנה הבכורה דפנה הבכורה נולדה פגה במשקל קילו 1.370. היא הייתה שלושה חודשים באינקובטור בויצ"ו בתל אביב עד שהגיעה למשקל טוב ואז לקחנו אותה הביתה. כרמית "הסנדוויץ", עם מרפקים שלא נתנה שילחצו אותה. רונית הקטנה שתמיד הלכה אחרי כרמית לכל מקום שהיא הלכה. לאחר מכן הן גדלו וכל אחת התחתנה והביאה לי נכדים. לדפנה יש את: אביעד, וטל. לכרמית: שריי, מור ואופק. לרונית: רוי, ירין והללי מירים. כיום אני בפנסיה, נהנית מהנכדות והילדים.

על נועה

אני נועה לוי, בת 11. להורי קוראים יהודה ואיריס. יש לי עוד שני אחים: עוז בן 16 ואגת בת 18. אני בת זקונים הכי מפונקת שבעולם. אני גרה בראשון לציון, אוהבת לרקוד ואוהבת מאוד ספורט. אני גם אוהבת קניות. אני בבית ספר "רעות" בכיתה ו'2 ויש לי הרבה חברות. אני גרה בצוריאל בבניינים החדשים. בשנה הבאה אני עולה לחטיבה "מיכה רייסר". יש לי 10 בני דודים, 8 דודים, שני סבים ושתי סבתות.