מאגר סיפורי מורשת

אני מאיר אדרי בן אליס ודוד נולדתי בשנת 1950. עלינו ארצה בשנת 1951.

עלינו ממרוקו מהעיר קזבלנקה, אבא אמא סבתא שתי אחיות ושני אחים והאחות השלישית עלתה בשנת 1947 עם דודתי ודודי כי לא היו להם ילדים. הגענו לצרפת ובצרפת היינו במחנה עליה אמא ואבא היו פעילי עליה. הגענו  לארץ למחנה עתלית משם עשו מיון ושלחו אותנו למושב. לאחר זמן מה עברתי לגור בירושלים בשכונת מוסררה אצל הדודים שעלו ארצה יחד עם אחותי, זה היה לפני ליל הסדר הצטרפו אלינו גם משפחת רווח וזאב בשכונת מוסררה.

את ילדותי ביליתי שם עם קולות היריות של הירדנים. החיים היו קשים באותה תקופה. ההורים עברו להתגורר גם בשכונת מוסררה, אמי עבדה במועדון תקוותנו היא היתה כמו אמא של כל תושבי ילדי מוסררה. לאבא היתה חנות והוא עבד כטכנאי אלקטרוניקה ליד בית חולים הצרפתי.

בשירות הצבאי הייתי חבלן ולאחר שהשתחררתי עבדתי בצה"ל כאזרח במשך 38 שנים. עבדתי כמכונאי רכב ולאחר מכן הייתי אחראי מחסן חלקי חילוף של רכבים.

יצאתי לפנסיה מוקדמת והיום אני מטפל בנכדים.

הזוית האישית

עמית תורג'מן: נהניתי מהמפגשים המשותפים עם סבא בבית הספר ולמדתי על עברו.