מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בירושלים, בשנת 1941, בבית החולים הדסה שעל הר הצופים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

 

הורי התגוררו באותה עת ברחוב עמוס המוכר מספרו של עמוס עוז "על אהבה וחושך". בהיותי בן חצי שנה עברנו דירה לשכונת אבן יהושע אשר נמצאת בסמיכות למה שמוכר היום כ"כיכר השבת". בשכונה זאת התגוררו בזמנו בני כל העדות אשר הרכיבו באותה עת את תושבי ירושלים היהודים, כורדים לצד חרדים, תימנים לצד עולים חדשים מפולין – כור היתוך אמיתי. 

מחמת מצוקת הדיור אשר שררה באותה עת התגוררנו יחד עם משפחה נוספת באותה דירה, לנו היו שני חדרים ולמשפחה האחרת היו שני חדרים עם מטבח ושרותים משותפים. בחדר בדירה אשר היה מיועד לי התגורר דייר משנה אשר הגיע לארץ ישראל באותה עת עם הצבא הפולני אשר היה ידוע על שם מפקדו כ"צבא אנדרס ". רוב החיילים היהודים אשר הגיעו עם אותו צבא ערקו ממנו על מנת להישאר בארץ ישראל.

 

בהיותי בן חמש עברנו לדירה אחרת ברחוב עזה בירושלים. גם דירה זו הייתה בת שני חדרים בגודל של כ 40 מ"ר בקומה הרביעית של הבניין אשר כנהוג באותה עת לא הייתה בו מעלית.

 

אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי היה מצעד הניצחון של הצבא הבריטי בשנת 1945. לרגל ניצחון בנות הברית במלחמת העולם השנייה. תארו לעצמכם יום אביב חמים ברחוב יפו בירושלים של אותם זמנים כאשר הצבא המנצח הכולל חיילים מכל רחבי האימפריה הבריטית צועדים בסך על כלי רכבם ומדיהם הססגוניים.

התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הייתה סוערת במיוחד. התנגדות המחתרות בארץ גברה בניסיון לגרש את הבריטים מהארץ ולהקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל וחיי ילד בירושלים באותה עת כללו התנסות בעוצר אשר הוטל מעת לעת על ידי הבריטים ובשמיעה מקרוב ומרחוק של קרבות יריות אשר התחוללו פה ושם ברחבי העיר.

יום החלטת עצרת האום על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל זכור לי במיוחד מצד אחד כיום של שמחה והתעלות ומצד שני כיום של תחילת מלחמת השחרור. באותה עת הייתי תלמיד כיתה א' בבית הספר "בית הילד אשר היה ממוקם סמוך לעמדות הלגיון הערבי (היום נמצא שם מכון ואן ליר) אשר שמרו באותה עת על בית המשפט הצבאי הבריטי (היום נמצא שם משרד החקלאות) והליכה מביתנו לבית הספר היתה מלווה בסכנה מתמדת של ירי צלפים או הפגזה אקראית.

 

יחד עם זה לא זכור לי שהחמצנו ימי לימודים. היינו הולכים לבית הספר וממנו סמוך ככל האפשר לקירות הבתים על מנת שיהיה קושי להבחין בנו בין הצללים.

 

תשע"ה