מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בטיינזין שבסין

מרי והאומנה- אמה בסין
מרי ומשפחתה המורחבת מצד אביה ב
סיפורה של מרי שוורץ על ילדותה בטיינזין שבסין

הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917.

אבי – מרדכי (מוטיה) שוורץ, היה חייל בצבא הלבן – וניצל בגלל החוצפה היהודית שלו כשעמדו כל החיילים לפני ששלחו אותם לקרב שממנו אף אחד לא חזר, הוא ראה שהמפקד שמדריך אותם עונד סיכת גבורה שבורה. הוא יצא מהשורה ואמר למפקד "אדוני המפקד!" המפקד שנדהם מהפניה (מה שלא קרה אף פעם כיון שאיש לא העז לעשות זאת), אמר לו "דבר". אבא אמר לו שהסיכה שלו שבורה והוא צורף והוא יכול לתקן לו את הסיכה.. המפקד הסתכל על הסיכה, אמר לו לצאת מהשורות, כל החיילים יצאו לקרב והוא נשאר. כך למעשה הוא ניצל.

לאחר מכן עבר את הגבול לסין, שם משפחתו כבר חיכתה לו בעיר חרבין.

תמונה 1

אבי – מרדכי  (מוטייה)שוורץ

הוריה של אימי חנה לבית צימבלר עברו את הגבול מרוסיה לסין בשנת 1913, והשאירו את אימי אצל הסבתא כיון שהיתה בת שנה בלבד. בגבול נהרג אביה ורק האם היגיעה לסין. היה לה קשה מאוד להסתדר ושם היא הכירה גוי ששם משפחתו חוחרובסקי ונישאה לו.

היא סיפרה לו שיש לה ילדה ברוסיה והוא הסכים לקבל אותה. אך הסבתא לא הסכימה למסור את הילדה כי בעלה של האם היה גוי.

אמה חזרה לרוסיה והסתתרה בין השיחים וחטפה את אימי כשהייתה במרפסת בהיותה בת שנתיים. והגיעה איתה לחרבין.

בעקבות החטיפה היגיעה גם הסבתא לחרבין והייתה עם משפחת אחיה שהיה אבא של אבי.

אימי גדלה אצל הגוי ולא ידעה שהוא לא אבא שלה. נולדו להם עוד 3 ילדים: שתי אחיות ואח. אימי הייתה במעמד נחות ונענשה על כל מעשה רע שעשה מי מהילדים וכששאלה מדוע זה כך ענה "כי את הבכורה".

היו לאימי חיים מאוד קשים וכשאבי שמע על זה החליט לעזור. הוא החל לחזר אחריה וסיפר לה שמי שהיא חושבת שהוא אביה, בעצם לא, והיא נולדה לאב יהודי בשם מיכאל.

לאחר תקופה קצרה הם נישאו ועברו לגור בטיינזין (היום קרויה טְייֵנְגִ'ין).

לאחר שנה אני נולדתי.

תמונה 2

אבי עבד כצורף והיה חובב תאטרון. בערבים הופיע בהצגות שבמועדון קונסט של היהודים בטיינזין.

בנוסף למועדון היו לנו בעיר בית כנסת, מושב זקנים, בית ספר יהודי TJS Tientsin Jewish Schoolובית הקברות. בביה"ס היה לנו מועדון של בית"ר.

תמונה 3

 אבי מוביל אותי בריקשה

תמונה 4

מרי במדי המנזר

למדתי בביה"ס היהודי ובכיתה ה' החליטו להעביר אותי לסיינט ג'וזף- מנזר קתולי המנוהל על ידי נזירות כדי שאלמד צרפתית.

כשהגעתי לביה"ס הכניסו אותי לכיתה ה' בבוקר ראו שהרמה שלי גבוהה יותר ועוד באותו יום, בשעות אחה"צ העבירו אותי לכיתה ו' ולמחרת העבירו אותי שוב לכיתה ז'. מה שמעיד על רמתו הגבוהה של ביה"ס היהודי ממנו הגעתי.

בביה"ס השתתפתי במקהלה עד שהתגלה שאני בעצם מזייפת ומקלקלת בכך את שירת המקהלה. הוצאתי בבושת פנים מהמקהלה.

זכור לי מקרה שבו בנות המנזר האשימו אותי בהריגת ישו. אני טענתי לעומתן שלא הרגתי אף אחד ושישו היה יהודי. דברי הרגיזו מאוד את הבנות והתפתחה קטטה. לאחר מכן עזבתי את המנזר וחזרתי לביה"ס היהודי. לקחתי חלק בפעילות בית"ר. למדנו על ז'בוטינסקי והכרנו את ערכי התנועה.

תמונה 5

עם חברי הקבוצה בבית"ר, טיינזין

בתקופה שגרתי בסין תחת שלטון ג'נרליסימו צ'אנג קאי שיק(Chang Kai Shek) .

בילדותי בכל יום הולדת שלי ב- 31.10 היו תהלוכות יפיפיות עם דרקונים ברחובות העיר. כילדה חשבתי שהתהלוכות הן לכבודי. עד שנודע לי שתאריך זה הנו יום ההולדת של צ'אנג קאי שיק ובעצם התהלוכות לכבודו.

תמונה 6

בזמן מלחמת העולם השנייה, כבשו היפנים את טיינזין. כשנודע לנו על כך, אני ואימי היינו בעיר נופש פ-טיי-הו. שם היו רק נשים וילדים וכולם טיקסו עצה איך לנהוג. האם לחזור לטיינזין באותו ערב או לחכות למחרת בבוקר. אימי ואישה נוספת החליטו לחזור באותו ערב. כולם חשבו שזה מסוכן מאוד כיון שבדרך יש הרבה שודדים ופעילותם בלילה גדולה יותר. למרות זאת יצאנו לדרך. הריקשות נסעו מסביב והגענו לתחנת הרכבת שם עלינו לרכבת הלילה.

בבוקר מוקדם הגענו לטיינזין ומהרכבת, בדרך הביתה, חשבנו שיתכן שאבא נוסע לקחת אותנו מעיר הנופש. חיפשנו בעינינו את אבא וכשהיינו על הגשר ראינו את אבא בריקשה שבאה ממול. קראתי לו בשמו מוטייה! מוטייה! ואימי קראה פאפא פאפא, ונפגשנו באמצע הגשר.

לאחר מכן כבשו המארינס את סין והיה שגשוג גדול, חיילים יהודים רבים הגיעו לבית הכנסת ולמועדון שלנו.

באותה תקופה הורי הפכו את החנות לצורפות של אבא למסעדה והייתה עבודה רבה.

תמונה 7

אבי מוטייה לפני חנות הצורפים שלו

בשנת 1949 הייתה המהפכה הקומוניסטית בראשה עמד מאו צ'ה טונג. הקומוניסטים הכריזו שסין מיועדת לסינים ועל כל השאר לצאת מסין. הרבה מאוד נסעו לאוסטרליה, לארה"ב לרוסיה וחלק הגיעו גם לארץ ישראל. בתחילה מותר היה להוציא מסין הכל ולאט לאט, החלו הגבלות. אסור היה למכור את הדירה , אסור היה לקחת את הרהיטים בהמשך אפשר היה להוציא רק בגדים וחפצים אישיים.

אבי ארז את כלי העבודה של הצורפות בארגז, וכשעמדנו בנמל וחיכינו לאוניה שתיקח אותנו להונג קונג, ניגשו פקחים אלינו. חששתי שיעלו בעיות בגלל הארגז. תקפתי אותם בסינית "למה אני חייבת לעזוב את הארץ שלי, שנולדתי בה, ומכריחים אותי לעזוב" כשאני בוכה וצועקת. הם ניסו להרגיע אותי ותוך כדי זה הם חתמו על ארגז כלי העבודה שמותר להוציאו מסין.

הזיכרון האחרון שלי מסין: כשנסעתי בריקשה עם בת דודתי לנמל, היא אמרה לי "מרי , תסתכלי, תסתכלי, את אף פעם לא תראי את כל זה שוב" והדוד רץ אחרי האנייה, האחרון מבין כולם, עד שהאנייה התרחקה מטיינזין.

הנו בהונג קונג כחודש ימים ומשם טסנו לבנגקוק שם החלפנו מטוס. טסנו לכלכותה שבהודו, ומשם ללוד. הטיסה ארכה 36 שעות.

ב- 28. לאוגוסט 1951 הגענו ארצה.

אני רוצה להזכיר את סבי – יוסף שוורץ שהיה גבאי בבית הכנסת. הוא היה האחרון שסגר את בית הכנסת לפני שעלה ארצה.

תמונה 8

סבי יוסף שוורץ – תמונה מסין

הקליטה בארץ

הגענו ללוד עם 12$ תמורתם קיבלנו 6 לירות. כך החלנו את חיינו בארץ.

העלו אותנו על משאיות ולקחו אותנו לשער עליה. התקבצנו 20 איש מסין בצריף אחד בו היה מקום למיטות בלבד. משם העבירו אותנו לבית שערים שם קיבלנו אוהל. בלילה ירד גשם והאוהל נפל עלינו.

אימי חלתה ואבי היה מיואש. הוא החליט להעביר אותי דרך עליית הנוער לקיבוץ כדי שאחיה טוב יותר. התקבלתי לקיבוץ "מענית" שם היו ילדים מכל העולם. למזלי היו כמה שדיברו אנגלית, ילדה שדיברה רוסית וכך התחלתי בגיל 15.5 להתמודד ולחיות בין אנשים זרים ללא ידיעת השפה.

הורי עברו לבית עולים בנתניה. הם גרו בנתניה עד יום מותם.

כשקבוצת הנוער מקיבוץ "מענית" בגרה והתגייסה לנח"ל, אותי לא קיבלו כי הייתי צעירה מידי. חזרתי לגור בבית הורי בנתניה.

היום, נכדי הבכור טל זיו לומד באוניברסיטה העברית בירושלים יחסים בינלאומיים ולימודי אסיה בשפה הסינית והוא קיבל מלגה ללמוד שנה בסין על מנת לשפר את השפה הסינית שלו.
העשרה

מהפכת אוקטובר הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917. במהפכה זו הקומוניסטים, בראשות ולדימיר איליץ' לנין, הפילו את הממשלה הסוציאל-דמוקרטית והליברלית של אלכסנדר קרנסקי ותפסו את השלטון. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון קומוניסטי בברית המועצות, אשר התקיים עד 1991.

תשע"ה

 

סיפורה של מרי שוורץ בשפה האנגלית – Meri Schwarz's Story In English 

 

(תרגום ע"י יובל אלקן)

מילון

ריקשה
כלי רכב תלת גלגלי המשמש להסעת נוסע אחד או קבוצת נוסעים.

הצבא הלבן
הפדרציה של כוחות צבאיים שתמכו בתנועה הלבנה, התנגדו לבולשביקים אחרי מהפכת אוקטובר ולחמו בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1923-1918) כנגד הצבא האדום.

ציטוטים

”בנות המזר האשימו אותי בהריגת ישו“

”כילדה חשבתי שהתהלוכות הן לכבודי.“

הקשר הרב דורי