מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בחיפה

חנה ועודד לב
חנה לב ומשפחתה
ילדותה של חנה ללדרמן בחיפה וחגיגות ליל הסדר בקיבוץ "בית השיטה"

נולדתי בחיפה בחמישי לינואר 1944 בזמן מלחמת העולם השניה. הורי היו בארץ ללא משפחה ולא ידעו מה גורל משפחותיהם. אבי אפריים פישל לדרמן, נולד בפולין 1913 ועלה לארץ בשנת 1935 כדאי ללמוד בטכניון בחיפה עם פרוץ עד המלחמה קיבל כסף מהורי ללימודים ואפילו נסע לבקרם מדי שנה בקיץ 1939 ביקר בפולין וחזר באוגוסט 1939 לחיפה וכך למעשה ניצל רוב משפחתו נספו.

אמי רחל בלטברג, נולדה ב1917 בפולין הייתה בתנועת נוער חלוצית וציונית ועלתה עם הקיבוץ שלה לישראל בשנת 1939 היא עלתה כעולה לא חוקית, הגיעה בלילה לחוף עתלית ומשם הבריחו אותה לקיבוץ תל יוסף. היא חיה בקיבוץ כשנה ועברה לגור בחיפה. היא עבדה שם כאחות בבית חולים ושם הכירה את אבי.

הורי התחתנו על גג בית בחיפה בשנת 1942 בחתונה לא היו בכלל קורבי משפחה.

אחי אברהם דויד לדרמן ז"ל, נולד ב1947 בתל אביב כשהיה בן שנתיים חלה בפוליו והיה נכה לכל חייו. הוא למד רפואה באיטליה והפך לרופא פסיכאטר. הוא היה נשוי לג'ני לדרמן ז"ל והיו לו שני ילדים צבי ודניאל ז"ל. אחי נפטר בשנת 2006 בגלל מחלת הסרטן.

לדרמן – לדרמן ביידיש זה אומר איש העור אבל העור לא קשור למשפחה.

לאחי אברהם דויד – על שם סבא מצד אבי.

לב – לייב זה מגרמנית כנראה כשור לאריה.

נולדתי בחיפה אך רוב ילדותי הייתה בל אביב. למדתי בבית ספר היסודי "הר נווה" ובתיכון למדי בתיכון חדש שהיה בית ספר מיוחד בו קראו למורים בשמם הפרטי ובתיכון היינו בין הבתי ספר הראשונים שלמדו בהם אומנות פסיכולוגיה ופילוסופיה. אהתי להיות בבית הספר ורציתי להיות מורה בבית הספר הזה. בבית הספר היו לי הרבה חברות וחברים בינהם: רבקה שינדלר שאיתה אני בקשר עד היום.

הייתי בתנועה המאוחדת בקן צפון וקן מרכז התנועה הייתה מרכז חיי והייתי שם מכיתה ד' עד יב' כשמונה שנים. יצאנו לטיולים, למחנות עבודה בקיבוצים, וגם הייתי מדריכה. החבר'ה מהתנועה היו מאוד חשובים והיה לי חבר שקראו לו גדעון.

בבית ספר היסודי היה לנו בחצר בבית ספר מתח ועל המתח עשינו מלא תרגלים והיינו שם רוב ההפסקה.

למשפחתי לא הייתה משפחה כולם נספו בשואה. ולכן בליל הסדר ובראש השנה נהגנו לנסוע לחברים של הורי (בני עיר) לקיבוץ בית השיטה ושם השתתפנו יחד עם עוד 500 איש בחדר האוכל בליל הסדר. זו הייתה חוויה מדהימה כי לקיבוץ הייתה הגדה משלו ואת השירים שרה מקהלת הקיבוץ במנגינות שחוברו לכבוד החג, אני ואחי השתלבנו נהדר וידענו את כל השירים בעל פה ואפילו לא הבנו שאין לנו משפחה רגילה לעשות איתה את הסדר, חשבנו שככה עושים סדר פסח. היו לי חברים בני גילי והייתי נוסעת בחופשות לבקרם וישנה איתם בבית הילדים

ויוצאת איתם לעבודה נידי יום במסיק זייתים או עבודה אחרת. היינו הולכים לשחות בסחנה או בכינרת והיה לי כיף.

את גיורא פגשתי לאחר שעזבתי את התנועת הנוער והלכתי לחברה סלונית. גיורא חיזר אחרי ולימד אותי לרקוד ונעשינו חברים. כשהיינו בצבא באותו הזמן גיורא היה בקורס טיס ובא לחופשה רק אחת לחודש. היינו הולכים יחד למסיבות ובילויים עם חברים. במשך שלוש שנים אני למדתי בירושליים וגיורא למד בחיפה והיינו נפגשים בתל אביב פעם בשבוע.

ב15 לאוגוסט 1966 התחתנו בתל אביב ולאחר מכן עברנו לגור בחיפה.

גיורא למד בטכניון ואני עבדתי כמורה בתיכון ופרנסתי את שנינו.

ב1 לספטמבר 1969 גיורא נכנס לבית חולים עם חשש לפוליו אני הייתי אז בחודש תשיעי להריון עם בנינו הבכור דויד. גיורא הרגיש לא טוב במשך ימים הוא לא ישן בלילות (אז למדתי לשחק שש בש) והרופאים לא ידעו מה יש לו. ואז הוא אושפז לארבע חודשים בבית חולים. בנינו נולד ואת בריתו חגגנו בבית החולים בני ציון. תקופה זאת הייתה תקופה קשה מאוד. הורי עזרו לי הרבה ואמי עברה לגור אצלנו למשך כ 4 חודשים ובזכותם הצלחנו להתמודד. חברים טובים תמכו בנו לכל אורך התקופה

בתשעה לספטמבר 1969 נולד בני הבכור דויד.

ב24 לאוגוסט 1972 נולד בני השני אסף.

ב1975 – 1977 נסענו לשבתון בטורונטו קנדה. גיורא עבד באוניברסיטת טורונטו במרכז המחשבים. אלו היו שנים של טיולים, שלג והמון בילויים. הילדים למדו אנגלית והיו מאושרים שם. הציעו לגיורא להישאר לחיות ולעבוד בקנדה אבל אחרי שנתיים חזרנו לישראל כי האמנו שילדים צריכים לחיות ולהתחנך בישראל. כשהיינו בקנדה היה מבצע אנטבה ואני זוכרת כמה היינו גאים להיות ישראלים. כשחזרנו גיורא מונה להיות מנהל מרכז המחשבים בטכניון.

ב-9 לדצמבר 1977 נולדה בתי אורית.

1982 – בר המצווה של הייתה אירוע מיוחד עבורי ועבור כל המשפחה. הורי שלא הייתה להם משפחה זכו להיות בבר מצווה של הנכד הבכור שלהם. אסף היה עצוב מאוד בבר מצווה וכששאלתי למה הסביר כי הכל כל כך מושלם והוא חושש שבעתיד נרד מנכסינו ולא נוכל לחגוג לו אירוע יפה כל כך. הרגעתי אותו שפתחנו קרן חיסכון מיוחדת עבור בר המצווה שלו והוא נרגע והתחיל לחייך.

– דויד התגייס לצבא והבית היתרוקן מחמישה אנשים ליד שולחן האוכל היינו רק ארבעה בלבד. זו הייתה תחושה קשה.

1990- כשאסף היתגייס הייתה מלחמת המפרץ. כמה ימים קודם נפטר סבא מישי אבא של גיורא. ישבנו שבעה בחדר האטום עם מסכות הגז על הפנים וכל מי שהגיע לניחום אבלים נכנס איתנו לחד השינה שאותו הפכנו לחדר אטום. זו הייתה תמונה הזויה ומוזרה.

1994 – נפטרה חברתי הטובה ביותר יהודית פלומין ממחלת הסרטן.

1995 – כשרבין נרצח ישבתי ובכיתי עם המוני אנשים כי הבנתי שהתקווה לשלום נרצחה איתו והייתי המומה שיהודי דתי הוא הרוצח.

1998 – חתונת אסף ועתר. התרגשות גדולה אמי רחל לא יכלה להגיע לחתונה כי היא הייתה חולה במחלת אלציימר. היה שמח ונעים לחגוג עם חברים ומשפחה.

2000 – פרשתי מהוראה לאחר 32 שנות הוראה. חששתי מאוד מהפרישה, שאשתעמם ושאשאר כל היום בבית. בית ספר היה בשבלי אחד ממרכזי החיים. אהבתי ללמד, אהבתי את התלמידים.

והאמנתי שאני יכולה לעניין אותם בנושאים בהיסטוריה ובאזרחות ואתן להם מתנה לחיים.

אני יודעת היום שזאת תקופה מעניינת ומאתגרת בחיי.

בשנה זו (2016)דויד וורד התחתנו. החתונה הייתה בחוות סוסים בין חיפה לתל אביב התחילה באוהל מדיטציה ונמשכה במופעי אש. היה חם ושמח.

2001 – נכדי הראשון יואב נולד. וזו חוויה מיוחדת וגם זהו נין ראשון להורי ולאמא של גיורא.

2002 – נכדתי הראשנה נולדה: אומני.

2004 – הנכד האהוב עליי ביותר נולד: עודד.

שלושה שבועות אחר כך נפטר אבי פישל.

אורית וגיא התחתנו באוגוסט שלושה חודשים אחרי מות אבי. החתונה הייתה מקסימה בהשתתפות יואב אומני ועודד. ויואב שר שם לאורית את השיר הילדה הכי יפה בגן וזה היה מאוד חמוד.

10 ימים לאחר מכן אמי רחל נפטרה. תקופה זאת הייתה מעורבת בשמחה ובעצב.

2005 – הבת הראשונה של אורית וגיא, יעל נולדה. באותה שנה נפטרה אמא של גיורא.

2008 – בשנה זאת נולד ילד אחד לכל משפחה.

לאסף ועתר – נעמה

לאורית וגיא – נועם

לדויד וורד – איילה

2010 – נולדה רותם לאורית וגיא.

2012 – נולד ארז לדויד וורד

2013 – נולד שחר לגיא ואורית. באותה שנה עתר אסך יואב עודד ונעמה נסעו לשנה בארצות הברית. ביקרתי אותם פעמיים ובכל ביקור הייתה חוויה מיוחדת של טיולים ובילוי עם הנכדים.

2014 – דויד ורד אומני רפאל איילה וארז נסעו לטיול של שנה בעולם. מאירופה ועד המזרח הרחוק.. ביקרתי אותם בנאפל ואף עשיתי טראק קצר. חזרתי ארצה יום לפני רעידת האדמה הקשה שפגעה והרסה חלקים גדולים בנאפל. באותה שנה חגגנו ליואב בר מצווה. נכד ראשון שחוגג בר מצווה. ביוני אותה שנה חגגנו לאומני בת מצווה.

אלה שנים של עזרה, שעות של משחקים על השטיח. בילויים, וחוגגים את החגים ביחד.

 

תמונה 1

  עודד וחנה לב – נכד וסבתא
 
העשרה:
ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועלייה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)[1]. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.(ויקיפדיה)
 
תשע"ו   2016
 

מילון

עלייה בלתי לגאלית
ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועלייה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948

ציטוטים

”בקיץ 1939 ביקר בפולין וחזר באוגוסט 1939 לחיפה וכך למעשה ניצל.“

הקשר הרב דורי