מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בבניין המשטרה הבריטית ברחובות

סבתא תלמה ונכדתה נועה
ילדות עם ילדי השוטרים האחרים
השוטרים היהודים והבריטים חיו במתחם תחנת המשטרה

נולדתי בעיר רחובות בשנת 1943. גרנו  בבניין המשטרה בעיר רחובות, היות ואבי ז"ל, משה כץ, היה שוטר. באותה תקופה שלטו הבריטים בארץ. בבניין המשטרה בו גרתי, שיהיה בניין "טיגרט", היתה חצר פנימית, אשר חלקה האמצעי היה מגודר והיתה מיועד אך ורק לילדי השוטרים הבריטים. לילדים היהודיים היה מותר לשחק מחוץ לחצר, במסגרת החיצונית, ושם היו מפוזרות אבני חצץ. היינו כולנו בגילאי 3-4 שנים, וכדרכם של ילדים היינו רצים, משחקים, נופלים ונפצעים מאבני החצץ. אז היינו נכנסים לדירות של השוטרים היהודים ומשחקים. בדירות אלה, שהיו כמובן בקומת החצר, בזמן שהמשפחות הבריטיות היו גרות בבנייני שתי הקומות שהיו באותו מתחם. לעיתים רחוקות הורשינו להתארח בבתיהם של הילדים הבריטים.

 
פורים עם ילדות השוטרים בתחנה
פורים עם ילדות השוטרים בתחנה
 
כעבור כמה שנים הוקמה מדינת ישראל, הבריטים עזבו את הארץ והגדרות הוסרו. המשכנו לגור בבניין המשטרה עד שעברנו לשיכון שליד, שהיה מיועד לשוטרים והיה שייך למשטרת ישראל. כשנישאתי עברתי משם.
כשאבי נפטר, אימי הייתה אמורה לפנות את הדירה והיינו צריכים להפעיל קשרים, עד המפכ"ל, כדי שיאפשרו לה להישאר בדירה.
אני תלמה נישאתי לנתן, שהיה ניצול שואה, ועברתי לחולון. במשך שנות נישואי הבאנו לעולם שלושה ילדים: בת ושני בנים, וכיום הנם נשואים ובעלי משפחות ולי שמונה נכדים מקסימים בגילאים 7חודשים-24 שנים. לפני מספר שנים נפטר נתן בעלי כיום אני חיה לבד, בדירתי בחולון ונהנית מנכדי' מעסיקה את עצמי בקריאת ספרים, גלישה במחשב, נפגשת עם חברות וכו'.
 
את הסיפור כתבתי עם נועה נכדתי במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי-מזקנים אתבונן".

מילון

בנין טיגרט
רוב התחנות של המשטרה הבריטית נבנו באותו דגם. נקראות כך על שם המהנדס טגראט

ציטוטים

”לעיתים רחוקות הורשינו להתארח בבתיהם של הילדים הבריטים“

הקשר הרב דורי