מאגר סיפורי מורשת

יעל נעים משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא רבקה קורמן ויחד תיעדו את סיפורה.

סבתא מספרת:

"כשהייתי בת עשר וגרתי בבית שאן היינו חבורת ילדים והיינו נפגשים כל יום אחרי בית ספר, לרוב היינו נפגשים בעיר אבל לעתים היינו נפגשים בגבעת העתיקות. אהבנו להתגלש מהגבעה. בדרך לגבעה היו עצי דומים והיו עצים עם פרחים צהובים (אקציה) היינו משתמשים בהם כאשר למישהו היה נזלת וזה היה מעביר אותה. היו נפגשים כל הזמן בימים ההם גם לא היה טלוויזיה אז לרוב היינו בחוץ שיחקנו בחבל, גולות, 5 אבנים, קלאס ומרוץ שליחים.

היינו גרים בבית ערבי נטוש, כשהגענו לשם כשהייתי בת שנתיים וחצי עשינו שיפוץ לבית, היו בו 2 חדרים ענקיים עם מרפסת גדולה היינו יורדים שתי מדרגות והגענו למטבח. הארונות במטבח היו עשויים מחמר. אנשים אמרו שכנראה הערבים שגרו שם לפנינו היו מחביאים זהב בתוך החמר. אני זוכרת שפעם אבא שלי השתכנע וממש עשה חור בארון במטבח ואפילו בטאבון וחיפש. לא יודעת אם זה באמת מפתיע שהוא גילה שמה שאמרו זה שקר ואין שם באמת זהב. לעולם לא נדע אם היה פעם או לא.

בגיל 12 עברתי עם משפחתי לעפולה הקשר עם כל החברים נותק. היום לאחר שישים שנה, פגשתי אחד מהאנשים מהחבורה שהייתה לי אז. אפילו לא זיהיתי אותו אבל מזל שהוא זיהה אותי. ניסיתי לשחזר דרכו את היחסים עם החברים של פעם דרך מחברת מלאה מספרים. זה לא כל כך הצליח. אולי מה שהיה בילדות, פשוט נשאר שם.

הזוית האישית

יעל נעים משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא רבקה קורמן ויחד תיעדו את סיפורה.