מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בבגדד

סבתא ואני בחגיגת בת המצווה שלי
סבתא דינה נערה יפה.
היו מפרידים בין ערבים ליהודים אבל אליי הם התייחסו יפה

יום הולדתי חל בתאריך 1/1/1936. נולדתי בתור הילדה השישית למשפחה. בילדותי גרתי בעיר הבירה של עירק בגדד. בבגדד, היה לנו בית גדול, וילה, הוא היה מספיק גדול בשביל 8 אחים, אמא, אבא וסבתא.
 
ילדות בבגדד
 
בעירק לא היה נהוג לחגוג ימי הולדת ולכן יום הולדת לא היה אירוע מיוחד או בכלל משהו שמזכירים אותו. לעומת זאת אני זוכרת, את חגיגת הבר מצוות של אחיי. הוריי ארגנו מסיבה גדולה בביתי שאליה הוזמנו המשפחה המורחבת והחברים מבית הספר. כל אחיי עלו לתורה בבית כנסת. למרות המסיבות הגדולות של אחיי לא קינאתי בהם, היינו משפחה מפרגנת ואוהבת. אני זוכרת את עצמי בגיל שלוש כשאחי הצעיר (בן הזקונים , נולד אחרון להורי) הייתי מאוד שמחה.
 
בגיל 6 עליתי לכיתה א'. מורתי הייתה ערבייה. היו מפרידים בין ערבים ליהודים אבל אליי הם התייחסו יפה ולא הפלו אותי למרות שאני יהודית. בכל כיתה היו בערך 30 ילדים. בכיתתי היו לי רק 2 חברות יהודיות, בנוסף הייתה לי חברה נוצרייה וחברה מוסלמית.
 
בבית הספר כל   תלמידי הכיתות הכינו הצגות. כל כיתה לחוד בחרה בהצגה. אני השתתפתי בכל ההצגות של כיתתי. בחלק מההצגות שרנו שירים ולפעמים היו בוחרים אותי לסולנית. מאוד אהבתי לשיר בהצגות בעיקר בגלל שלאחר השירה וההצגה כל הקהל מחא כפיים. לכל הצגה שבה השתתפתי באו  בני משפחתי. הם היו גאים בי מאוד. במהלך השנים השתתפתי בתחרויות מטעם בית ספר. התחרויות היו אתלטיות. לא היו פרסים מזכייה בתחרות, אך הקריאו את השמות של הילדים שזכו ואת מקום זכייתם. אני זכיתי בכמה תחרויות אך אני לא זוכרת את מקומם. בכיתה ו' עשיתי מבחן, הבוחן את הידע שלי בכל המקצועות. יצאתי הרביעית עם הציון הגבוה ביותר מכל הילדים שנבחנו.
 
בכל ילדותי שיחקתי במשחקים רבים כגון: קלאס, חמש אבנים, ג'ולות, חבל, משחקי כדור, בובות שיצרנו לבד   
ועפיפונים. פעם לא היה ג'ולות, השתמשנו בגרעינים של הפרי משמש. כאשר הייתי חולה אחי יהושע הביא לי שקית של ג'ולות אמתיות. היום כבר אין לי אותם אבל אז שמרתי אותה טוב ושיחקתי בה הרבה.
 
 
העלייה לארץ ישראל
 
לאחר ילדות טובה ו 16 שנים בעיר בגדד, עליתי לארץ ישראל. משדה התעופה של בגדד, טסתי לישראל. נחתתי בשדה התעופה בן גוריון, בשנת 1951. משם לקחו אותנו למקום הנקרא "שער העלייה", שלשם כל העולים החדשים באים. לאחר מכן נסענו באוטובוס למעברה שבקריית אונו. חייתי בקריית אונו 4 שנים, בשנת 1954 התחתנתי ולאחר 5 שנים בקריית אונו עברנו לגור בעיר בת ים.
 
משפחתי בישראל
בבת ים הולדתי את שלושת ילדי: אבי, סימה ושאול. מאז שנולדו ילדי, העיסוק העיקרי שלי הפך להיות הבישול. את רוב  בישול המאכלים למדתי מסבתא ומאמא שלי,המאכלים שלמדתי מהן הם: טבית, קובות ( בכל מיני סוגים ) אורז, חומוס. כיום אני מבשלת את כל המאכלים האלה וגם כמה נוספים לנכדיי וילדיי. פעם בשבועיים ביום שישי בא אליי שאול בני ובנותיו לארוחת שישי ואת השאריות של האוכל הם לוקחים לארוחת צהריים ביום שבת. בשבת, סימה הבת שלי באה עם ילדיה לאכול צהריים וגם הם, לוקחים לעצמם שאריות. בני הבכור אבי בא במהלך השבוע לאכול ארוחת ערב וכמו שאר ילדיי גם הוא לוקח את האוכל שנשאר.
 
תחביבי הנוסף הוא להתגנדר, כל בוקר אני קמה ובוחרת לעצמי בגדים מתאימים אחד לשני ( מבחינת צבעים ), גם את התכשיטים אני מתאימה לבגדים. במקרה ואני יוצאת מהבית, אני לוקחת איתי תיק מתאים לבגדים.
התכשיטים שאני עונדת ביום יום הם: שרשראות, צמידים, טבעות, עגילים וכמובן שצבעם מתאים לבגדים!
אני אוהבת לקנות בגדים, נעליים, תיקים, תכשיטים אבל לרוב אני עושה קניות כשיש אירועים חשובים..סגנון הבגדים שלי זה כל מה שבאופנה!!! 

מילון

שער העלייה
מקום בו ריכזו את כל העולים החדשים.

ציטוטים

”למרות המסיבות הגדולות של אחיי לא קינאתי בהם, היינו משפחה מפרגנת ואוהבת.“

הקשר הרב דורי