מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי אמיי קנדה, אני נולדתי ב-1940, בדלגאי שבאתיופיה. דלגאי, נמצאת על בצפון מערב אגם טאנה שבצפון אתיופיה. אני שמחה  לספר לכם על הילדות שלי.

כשהייתי בגיל של הנכדה, לא ידעתי לקרוא ולכתוב ולא הייתי בבית הספר. בגיל 7 התחתנתי, ובגיל 15 ילדתי ילדים. עברתי חיים די טובים כשהייתי קטנה, חוץ מהעובדה שאבא שלי מת בהיותי ילדה קטנה.

זכור לי שאמי זיכרונה לברכה כל העת הייתה אומרת לי "אנחנו נלך לארץ ישראל את עוד תיראי".

ארץ ישראל היתה בעיניה כמו חלום, שלצערי הרב לא התגשם. אמא שלי נפטרה  בגיל 82, ולא זכתה לעלות איתנו לארץ ישראל ב-2013.

כשהייתי באתיופיה חשבתי, לפי הסיפורים של אמא, שישראל כולה זהב, גם עכשיו אני חושבת שישראל זהב ושתהיה של היהודים לתמיד.

אני מברכת את עם ישראל בברכות רבות, כמו שאמא שלי לימדה אותי, שיהיה שלום ושבית המקדש יבנה והמשיח יבוא במהרה.

הזוית האישית

שרה: אני וסבתא איימי בתכנית הקשר הרב דורי