מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא מינייה איזק ושמי הקודם היה מינדל גרילק על שם סבתי. אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם הנכדן שלי, אלעד יאיר.

היה לי אח אחד, שמו חנוך גרילק זכרונו לברכה, שמו היה על שם סבא שלי. זהו סבו של אלעד. יש לי שתי בנות ובן, שמם: ישראלה, אודי ויפית. שמה הוא על שם סבתא שלי שינה, שמשמעותו יפה בעברית. נולדתי בתאריך 13.8.1949 בניגניצה בפולין. עליתי לארץ מפולין בשנת 1957.

עליתי לרמת ישי ולמדתי בבית הספר היסודי רמת ישי שכיום ניקרא "בית חינוך ארזים", אשר למדתי בו עם אחי חנוך מכיתה ב' עד ג'. בית הספר היה בבניין של המועצה. כשהיינו בכיתה ג' בנו את בית הספר היסודי שבו למדנו עד כיתה ה'. אני תמיד אהבתי את כל המקצועות אשר לימדו אותנו בבית הספר, אך אחי לא אהב את כל המקצועות אשר לימדו. הוא אהב רק מתמטיקה ולמד רק מתמטיקה, כי בכל שאר המקצועות הוא היה מפריע לכולם, או כי המנהל לקח אותו לכיתה ה' או ו' מכיוון שהוא הפריע לכולם והיה ברמה יותר גבוהה.

הבנים בהפסקה שיחקו או כדורגל או מחניים והבנות שיחקו קלאס או קפצו בחבל. המורה שהיה הכי זכור לי היה משה ברבר: הוא היה מורה לחקלאות והוא היה גם החבר הכי טוב שלנו. הוא גר בבית שערים ליד רמת ישי ובשבתות היינו הולכים אליו לעזור לו לאסוף ביצים מהלול שנמצא בחצר ביתו.

אני ואחי היינו בנוער העובד והמשחקים שהכי אהבנו לשחק היו כדורגל, מחניים וגולות. אח שלי היה מרמה את כולם ולוקח להם את הגולות ואז הוא היה מסתבך עם כל השכונה. בעיקר הסתובבנו בין הבתים ובחורף שיחקנו "מונופול", "ריכוז" ו"דוק" אצל החברים בבתים. אני עדיין בקשר מאוד טוב עם חבריי מהילדות שהם יפת, רבקה, יהודה, מזל וציונה.

הזוית האישית

הנכדן אלעד: העבודה היא על משפחתי והייתי אמור לעשות אותה עם סבא שלי חנוך גרילק אך בתחילת העבודה הוא חלה בסרטן. עקב כך לא יכולתי לבצע את העבודה איתו אז ביצעתי את העבודה עם אחותו מינייה, הם גדלו ביחד כמו תאומים.