מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי

מימין: שרה, אמא עינת, סבתא אסתר ואני
סבתא הצטלמה לראשונה כשהייתה בת 7 שנים.
זיכרונות הילדות של שרה גמר ז"ל

הקדמה

סבתא רבתא שלי ז"ל כתבה את זיכרונות ילדותה כשהייתה בת 80-90 שנים וסבתא שלי שהיא הבת שלה ואני כתבנו כאן חלק ממה שהיא השאירה.

סבתא רבתא שרה רבקה

סבתא רבתא שלי נולדה בשם שרה רבקה גמר, בתאריך 5.8.1919 ,ט' באב, בפולין בעיר רובנו.

משפחתה: אמה- פסיה רחל, אביה- מרדכי, אחיה הבכור- זליג, אחיה השני- חיים, אחותה- חיה, והיא הכי צעירה שרה. היו לה עוד שני אחים שמתו כשהיו קטנים.

הזיכרון הראשון: "הזיכרון הראשון שלי הוא מות אבי. הייתי בת 3 וחצי שנים. אבי שכב על הרצפה, נרות דלקו סביבו. אמי ישבה ובכתה ואנשים הסתובבו סביב. אותי העלו לקומה שנייה אל בעלת הבית, משם הסתכלנו דרך החלון וראינו ארון שחור בו שכב אבי ואנשים ליוו אותו. ראיתי את ההלוויה של אבי ולא הבנתי מה ראיתי. כעבור שעות חזרו האנשים ואמי לא הפסיקה לבכות. הבית לבש קדרות."

הבית: "ביתנו היה בית עני מאוד. גרנו בדירת מרתף שאליה ירדו בארבע מדרגות. בדירה היה חדר אחד גדול שפנה לחצר פנימית והיה רטוב במשך כל החורף, חדר שינה – ישנתי תמיד עם מישהו מבני משפחתי. הבית היה צר וקטן ללא חלון ומטבח גדול. עד גיל 10 ישנתי ביחד עם עוד מישהו במיטה, ואני זוכרת את המלחמות על השמיכה."

"אמי הייתה אישה עמלנית, היא עבדה מהשכם בבוקר ועד צאת הכוכבים כדי להרוויח כסף ולהביא לחם לארבעת ילדיה. היא קנתה ומכרה חמאה: זכור לי סיר אדום גדול מאוד מלא חמאה, אמא הייתה מחלקת את החמאה למנות קטנות, והייתה מסתובבת בין הבתים ומוכרת להם את החמאה. אחיי הגדולים היו לומדים ועובדים ומביאים את משכורתם ונותנים אותה לאמא."

"כשהייתי בת 6 אחי הגדול עלה לישראל ונשארנו אח, אחות, ואני עם אימנו, אחי השני היה המחנך שלי וממלא תפקיד אבי ואהבה חזקה הייתה בין שנינו. אינני זוכרת אפילו פעם אחת שכעסתי עליו למרות שהיה נוהג לחנך אותי ביד קשה, ולפעמים אפילו הכה אותי כאשר אמי התלוננה עליי בפניו."

"כל משפחתנו הייתה ציונית. אבי חלם על ישראל ולא הספיק לעלות. הוא ידע עברית מצוינת ולימד את שני אחיי את השפה העברית. אני למדתי בבית ספר עברי וציוני בשם "תרבות" במשך 6 שנים, אהבתי ובלעתי כל מה ששמעתי על ישראל. "כשהייתי בת 10 אחי האהוב עלה לישראל ומאז כל הזמן חיכיתי למכתבים ממנו וכשהגיע המכתב קראתי אותו בשקיקה, וחיפשתי את הידיעה מתי ניסע אל אחיי בישראל. אחרי שנתיים סוף סוף קיבלנו אישורי עלייה, ובגיל 12 זה קרה !!!!!!" הרגשתי שחלומותיי מתגשמים והייתי בטוחה שמעכשיו יהיה רק טוב"

הזוית האישית

מילון

הבית לבש קדרות.
כולם היו עצובים בבית

ציטוטים

”הרגשתי שחלומותיי מתגשמים והייתי בטוחה שמעכשיו יהיה רק טוב.“

הקשר הרב דורי