מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי לאור המלחמה

ויקי חיים וטל לוי
תמונה שאחרי המלחמה, בלימודים בסופיה
סיפור המתאר את ילדותי בצל מלחמת העולם השנייה

שמי ויקי, נולדתי בשנת 1938 בעיר סופיה שבבולגריה. את ילדותי עד גיל 4 -5 חייתי בבית חם עם הורים ואחות צעירה ממני. בימים האלו שפרצה מלחמת העולם השנייה, הפסקנו לבקר בגן, ולא הבנו מה מתרחש מסביבנו בגלל גילנו הצעיר. הורינו הפסיקו את עבודתם עקב חוקי הממשל נגד היהודים. החוק שהתקבל שכל יהודי עיר "סופיה" יעברו לכל עיר אחרת בבולגריה, על מנת להגן על עצמם. משפחתנו קיבלה כתובת מגורים חדשה בעיר "רוסה". הזיכרונות הקשים שמלווים אותי עד גיל מאוחר הם: פירוק הבית החם, ונסיעה ברכבת עמוסה מאנשים דלים מטלטליהם ופנים עצובות.

הורינו נתנו לנו להסתגל למקום החדש בקלות יותר. לאחר שאבא מצא דרך להתפרנס, חשבנו שחיינו נכנסו לתלם.

לאחר החלטת הממשל בסיום המלחמה הוחזרו היהודים למקום המגורים הקודם שלהם. חזרתנו הייתה קשה כי התבגרנו והבנו את סבלם של הורינו שהיו טרודים למצוא מגורים חדשים. בעזרת הורינו התאקלמנו בסביבה ועם השכנים החדשים. המטרה הייתה להמשיך ולהתאקלם בבית ספרנו החדש, ולהתחבר לתלמידים. הממשל, ששלט בבולגריה, אפשר לפרנסת הורינו וגם לנו חיים קלים יותר.

תמונה 1

תמונה 2

 

בהמשך השנים, הקומוניסטים קיבלו שלטון על בולגריה ומצב היהודים נעשה רגיש יותר. השמועה על הקמת מדינת ישראל התפשטה בין היהודים. הגבולות נפתחו, והרבה יהודים עלו ארצה. משנת 1948 הייתה עלייה גדולה. נשארו יהודים מעטים ,בניהם משפחתנו.

בשנים האלו מצב היהודים היה רגיש ובעקבות זה, בשנת 1956, אחותי ואני ביקשנו מהורינו להגיע לארץ ישראל ולמשפחות שעלו לפנינו לארץ. בעזרת המשפחות שכבר חיו כאן, נרשמנו לאולפן הראשון ללימוד עברית בקיבוץ "הזורע" – שם למדנו את השפה חצי יום ועבדנו, חצי יום בכל עבודה. בשנת 1959, הכרתי את בעלי שעבד בתור שכיר חוץ במפעל הקיים "רהיטי הזורע". בסוף שנת 1959, סיימנו את לימודינו ושכרנו דירה בישוב הקרוב "יקנעם" ובעלי המשיך לעבוד בקיבוץ.

עבדתי תקופה קצרה בבית ילדים הקיים במקום, עד שבננו הראשון נולד בשנת 1960.

שבננו ביקר בגן, אני הצטרפתי לצוות בתור מתנדבת. בשנת 1965, עברנו "לקריית טבעון", ושם נולדו עוד שני בניי. מאוחר יותר, למדתי בקורס לחינוך לגיל הרך. שהילדים גדלו, יצאתי לעבוד בתור עוזרת גננת ובגיל הפרישה יצאתי לגמלאות. לאחר מכן, מצאתי את עצמי בתור מתנדבת בכל גן שהיה זקוק לעזרה. נאלצתי להפסיק את פעילותי בעקבות מחלת בעלי. בשנת 2004 עברנו (בעלי ואני) לקיבוץ בחן, מכיון שהיינו זקוקים לעזרת ילדינו שגרו בסביבה. משפחתנו גדלה ואנו הרגשנו ביטחון שכל משפחתנו מסביבנו.

ובקיבוץ הכרתי את חברי הקיבוץ, ובכל פגישה נהניתי לשמוע את סיפורם על הקמת הקיבוץ.

"לכל אחד יש זיכרונות ואני נוטה לשמור על הימים הטובים שעברו עלי ומנסה להמשיך בדרכי, ובאמונה שאצליח לשמור על הטוב ושיהיו לי כוחות להתגבר על קשיים."

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי".

מילון

הסתגלות
היכולת להתאים למצבים ולתנאים חדשים

ציטוטים

”אדם צריך להלחם בחיים ולראות תמיד את הטוב ולשאוף לכך.“

הקשר הרב דורי