מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא אילנה משולם, נולדתי בעיר רחובות בשנה שבה התקיימה ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בבנייני האו"ם, בשנת 1947, בת הזקונים להורי מתוך שישה אחים ואחיות. כשנולדתי נקראתי דליה קפרא, אך כמה ימים לאחר לידתי חליתי ונקלעתי למצב של סכנת חיים, בעקבות זאת הורי החליטו לשנות את שמי לשם אילנה משום שנולדתי קרוב לט"ו בשבט, חג האילנות. שם נעוריי – קפרא, נקרא על שם האזור בתימן ממנו הגיע אבי.

גדלתי בבית פרטי ורחב בשכונת שעריים שברחובות, הורי היו בין מייסדי שכונת שעריים. אבי הגיע בעלייה מתימן בשנת 1908 והיה בן יחיד להוריו, דרך שידוך הכיר את אמי שנולדה בעדן שבתימן ועלתה ארצה כנערה לעיר תל אביב. לאחר נישואיהם, נולדו להורי 4 בנים ובת, ורק לאחר 12 שנים מלידת אחי הצעיר – נולדתי אני, כאשר הפער ביני לבין אחי הבכור ששימש לי גם כדמות אב שני הוא 20 שנים.

אמי, שהייתה מרפאה אלטרנטיבית אשר טיפלה ועזרה להרבה אנשים וילדים, הן במקצועה והן בתחום האישי, הייתה דמות משמעותית ודומיננטית בשכונה. בהמשך, סיפרו לי חברותיהן של אחיותיי כי גם הן היו באות לשפוך בפניה את ליבן ולקבל את עצתה. אמי סבלה ממחלת כליות ובמשך השנים מצבה הלך והדרדר, דבר שהשפיע רבות על שנות ילדותי. ביקורים תכופים בבתי חולים שהיו מלווים פעמים רבות באשפוזים חוזרים וארוכים, שהקשו מאוד על החיים באותה התקופה. זיכרון חזק החל משנות ינקותי ועד לשנות ילדותי המאוחרות, הן המלחמות הראשונות אותן עברנו ב"מקלטים" של אז. ה"מקלט" היה חפירת תעלה בחצר אליה היינו רצים בכל פעם שנשמעה אזעקה.

בילדותי, למדתי בגן סמילנסקי ומשם המשכתי לבית הספר היסודי ע"ש סמילנסקי שבו למדו כל בני האיכרים ואני, הבת היחידה התימניה. אולם לשמחתי ולהפתעתי התקבלתי בסבר פנים יפות והייתי די מקובלת בחברת הילדים ואהובה על מורי. בהמשך, שניים מאחיי היגרו לארצות הברית בעידודה של דודתי אשר התגוררה בניו יורק.

בהיותי בת 18, נפגשתי עם בחור במשך שלושה חודשים, ולאחר מכן נסעתי לביקור אצל אחיי בארצות הברית שנמשך כשנה וחצי. כאשר שבתי ארצה, חזרתי להיפגש עם הבחור שהכרתי לפני נסיעתי לארצות הברית ולאחר שמונה חודשים נישאנו.

ביום נישואינו

כשנתיים לאחר נישואיי, נולדו לי תאומים, בן ובת, צמח ושרונה. את השם צמח העניק לבני אביו של בעלי, ואת שמה של בתי, שרונה, הענקתי אני, על שם גיבורת הספר "מוכרת הלחם" אליה התחברתי. כמעט שנתיים לאחר לידת התאומים נולד גם נועם, וכארבע שנים מאוחר יותר נולד זוהר, בן הזקונים. כשנה לאחר לידתו של זוהר, פתחתי משפחתון דרך עיריית רחובות, ולאחר כעשר שנים המשכתי באופן פרטי עד שיצאתי לפנסיה.

למשפחתו של בעלי היו פרדסים וכרמים, בעלי עבד יחד עם אביו כאשר בחורף הם היו עובדים בפרדסים ובקיץ בכרמים. אחרי שנים, כאשר ירדו הרווחים מהעבודה בחקלאות, בעלי שילב לעבודתו גם עבודה במפעל תנובה. ולבסוף, נמכרו שטחי החלקות ובעלי נשאר לעבוד בתנובה. באותה תקופה בשעה טובה ילדי הגיעו לפרקם ובזה אחר זה נישאו התאומים, אחריהם נועם ואחרון חביב זוהר. משרונה וערן יש לי שלושה נכדים שיחיו, לצמח וחגית נולדו שלושה ילדים, לנועם בת אחת ולזוהר שלושה ילדים. לפני כשנתיים חיתנו את הנכד הראשון, עוז שלום ולפני שלושה חודשים נולדה נינתי הראשונה, טליה יוספי.

הזוית האישית

אילנה: נהניתי מזה שיכולתי לספר חלק מחוויות העבר שלי לנערה עם אוזן קשבת, שנהנתה מכל מה שסיפרתי לה ותוך כדי היא סיפרה לי על משפחתה, נוצר חיבור ואהבה כמו בין סבתא ונכדה.

אביה: אני שמחה מאוד להכיר את אילנה ולשמוע את הסיפור של והתובנות שלה מהחיים היא יכולה לכוון אותי בתחומים בחיים שלי. לשמוע את הסיפור היה להכנס לעולמה ויצר חיבור חזק.