מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי ברחובות

בתכנית הקשר הרב דורי
בצעירותי בצבא
משפחת הוריי באו על גמלים דרך ואדיות ומדבריות

שמי רינה הקרי (בשארי).שם בעלי דניאל.

בני הראשון אילן . בתי האמצעי שלומית נשואה לשלמה שוקרון. יש להם בת אחת בשם הילה. ילדה יפה ומוכשרת. בת הזקונים ,שמה אפרת. נשואה לנועם סמיירה ויש להם 3 ילדים. הבן הבכור שמו עומר. ילד יפה ומוכשר ותלמיד מצטיין. הבן השני שמו ליאור. ילד שובב חובב כדורגל ולומד נגינה. בת הזקונים שמה קשת . ילדה מאד חכמה.

משפחתי:
תמונה 1
 
תמונה 2
 
נולדתי לאימא לאה ולאבא שלום ואחות לאבינועם, הוא האח הבכור. אמי אהבה מוסיקה רוסית לכן היא קראה לאחי אבינועם . השיר "אבינועם בחור כארז ". נולדתי אחרי אחי. גם שמי לקוח משיר. באותה תקופה היה שיר שהיה להיט- ונקרא 'רינה, אני אוהב את השמיים'.(בעלי נהג לנגן לי את השיר הזה כשפרט על הגיטרה שנתתי לו במתנה.)  אחריי, נולדה אחותי שמחה ז"ל. אחותי נהרגה בתאונת דרכים. אחרי אחותי נולדו אחיי: שמעון, יהודית, אברהם ויאיר. הינו משפחה מאושרת הורי באו מתימן. הם נולדו בכפר "בשאר" וחיו מחקלאות, מגידול בקר וצאן. בחצרות היו תרנגולות שמחפשות את מזונם. התרנגולות הטילו את הביצים בכל מקום שקט על מנת שלא יפריעו להם בהטלת הביצים.

משפחת הוריי באו על גמלים דרך ואדיות ומדבריות .עזבו הכול בששון ובהודיה לקדוש ברוך הוא. כך עלו לארץ ישראל. הם התיישבו בתל אביב בשכונת מחנה יוסף (שזה בסוף שוק הכרמל, קרוב לנווה צדק). לאבא של אימא קראו זכריה לאימא של אימא סלמה שבעברית זה שלומית. לאבא של אבא קוראו סעדיה ולאמא שלאבא קראו גינה (רינה). הורי נשאו בתל אביב בבית. אימא גדולה מאבא ב-5 שנים

בזמן הפרעות רוב אנשי השכונה של שכונת שעריים עבדו בפרדסנות. מדי בוקר היינו שומעים על פרעות  בשכנינו היהודים ובעקבות זה היהודים פחדו לעבוד בשדה. הערבים היו מטפלים בעצים וקוטפים את הפרי. מעמיסים בעגלה עם חמור לתוך מבנה גדול. אתה פרות הטובים של חול חו"ל דרך אניות מסע. השאר הופץשימוש בארץ.

 בצעירותי בצבא

תמונה 4

תקופת הצבא הייתה מעניינת. בין 56 – 58 עברתי קורס חובשות רגילות והטובות בקורס עברו קורס חובשות תעופה. בתקופה הזאת היה מבצע סיני ושרתי במרפאה בחיל האוויר.

תקופת שירותי בצבא הייתה מקסימה ומעניינת. אחרי הצבא עבדתי בתור כוח עזר בבית חולים באר יעקב שזה בית לחולי שחפת. ככוח עזר היה אסור לעשות עבודה של אחות כמו החלפת תחבושות, זריקות ועוד .

תמונה 5

עבדתי ככוח עזר בבית חולים לחולי שחפת בבאר יעקב. כיום נקרא "שמואל הרופא" . לאחר אחד עשר חודשים אחות בית החולים הראשית, ששמעה שאני עומדת להתחתן קראה לי ואמרה : " אני רושמת אותך לבית ספר לאחיות ואישה במדינת ישראל צריכה מקצוע". היא שלחה אותי לקורס אחיות. סיימתי את הקורס בהצטיינות וקיבלתי תעודה של אחות מעשית. עבדתי בבית חולים אסף הרופא כשלוש שנים. ילדתי את בני ופרשתי מעבודתי כאחות.

בשנת 1960 חזרתי לעבוד. עבדתי בקופת חולים של ה"ציונים הכלליים" כאחות. היום זו קופת חולים מאוחדת. לאחר שבע שנים פרשתי, ילדתי את בתי ולאחר חצי שנה קנינו דירה באפקה בתל אביב. עבדתי בבית חולים "איכילוב" במחלקה הנוירוכירורגית .לאחר מכן בקרייה, שם עבדתי עד גיל 65. מגיל שישים ועד היום אני חברה במועדון ה"כרם" וחברה ב"ליגה למלחמה בסרטן" ומשמשת במתנדבת. אני מתנדבת גם בבית חולים "איכילוב" וידי עוד נטויה.

מילון

שעריים
שעריים היא שכונה של עולי תימן בדרום העיר רחובות. זוהי הראשונה מבין השכונות שנוסדו ליד המושבות עבור פועלים חקלאים תימנים, והגדולה שבהן. השכונה הוקמה בשנת 1909 בידי עולים מתימן, שהגיעו לארץ מתוך כיסופים לארץ האבות. הם נקלטו בעבודה מיד, אך עד הקמת שעריים גרמו להם תנאי מגוריהם סבל רב.

ציטוטים

”אישה במדינת ישראל צריכה מקצוע“

הקשר הרב דורי