מאגר סיפורי מורשת

ילדותי ברבת עמון

בזכות העובדה שנולדתי ברבת עמון, הוזמנתי לטקס חתימת השלום בין ירדן לישראל.

מצגת הסיפור שלנו

אבי עלה לארץ מבריטניה, בתום לימודיו בתיכון, והוא בן 18 שנה. בהיותו נתין בריטי, התקבל לעבודה בחיל האוויר הבריטי R.A.F. כעובד אזרח ושובץ לעבודה בבסיס צבאי ליד העיר רבת עמון שבירדן.

אימי עלתה ארצה מרומניה בהיותה בת 16. היא נסעה לרבת עמון לבקר את שתי אחיותיה שגרו שם עם משפחותיהם. בעליהן עבדו בפרויקט בניית הארמון של המלך עבדאלה .

במסגרת הביקור ברבת עמון, פגשה אימי את אבי ולאחר זמן הם נישאו. הנישואים נערכו ברבנות בת"א. הזוג הצעיר חזר לרבת עמון. נולדתי ב-1935 ברבת עמון, להורי מתתיהו וחנה חי-טוב (.Chatow.) ואחות לאחותי טובה ואחי ואיסר.

אני הייתי היחידה שנולדה ברבת עמון, אחותי ואחי הבוגרים נולדו בת"א ובירושלים ,כיוון שלא היה בית חולים ליולדות ברבת עמון. לי התמזל מזלי וכשהגיעה שעתי להיוולד היה כבר בית חולים ברבת עמון ובו נולדתי. אחותי ואחי נאלצו ללמוד בתל אביב ולכן הם גרו אצל דודתי, אחות אימי, רק בסופי שבוע הם הגיעו לרבת עמון.

חיינו ברווחה ויכולנו להרשות לעצמנו להעסיק עוזרת בית 24 שעות ביממה. היא עזרה בטיפול בילדים ובניהול הבית. היא מאד אהבה אותי והיות ולא היו לי הרבה חברות בסביבה הקרובה, היא הייתה בשבילי "החברה". נוצרו בינינו קשרים מיוחדים (מה עוד שהייתי ג'ינג'ית).

והיא רקמה לי שמלה ברקמה בדואית מהבד המיוחד והיקר שרקמו לאירועים מיוחדים, והגישה לי כמתנה. 

השמלה מרבת עמון

הורי קלטו מהר מאד את השפה הערבית, ואמי למדה גם את השפה האנגלית, מה שעזר ליצירת קשרים חמים עם השכנים הקרובים. בהיותם ברבת עמון יצרו קשרים חברתיים תוססים עם קבוצות שונות: העובדים היהודיים, קצינים של חיל האוויר הבריטי , קצינים של חיל הספר הירדני ומשפחות נוצריות ערביות.

את שעות הפנאי בילינו בדרכים מגונות החל מטיולים ,פיקניקים משותפים, דייג בנחלים, המשך בשחייה בבריכת השחייה, שהייתה בבסיס הצבאי. אמי נהגה ללכת לצפות במרוצי סוסים ופעם אחת ישבה באותה השורה עם מלך ירדן, עבדאלה, במירוץ סוסים ברבת עמון היא גם אהבה לשחק טניס ואנו הילדים היינו מתלווים אליה וצופים בה משחקת.

המעבר בין ירדן לפלשתינה היה דרך גשרי הירדן: עבדאלה ואלנבי, מה שהצריך אישורים מיוחדים. הדרך לפלשתינה הייתה ארוכה ומעייפת,נסענו בג'יפ צבאי עד לגשרים משם המשכנו לירושלים ומירושלים לתל אביב.

בשנת 1940 עזבנו את ירדן ועברנו לגור בקיבוץ גבעת ברנר.

בזכות העובדה שנולדתי ברבת עמון, הוזמנתי לטקס חתימת השלום בין ירדן לישראל.

2012