מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בעכו

סבא ראובן ובר בתכנית הקשר הרב דורי.
סבא והגדי- חיית המחמד שלו.
בשנותיה הראשונות של המדינה

התלמידה בר קרן, בתם של יעל ומאור קרן מביאה את סיפורו של סבא ראובן יהודה זילברמן.

למה שמו של סבא ראובן-יהודה? נהוג לקרוא לילד על שם קרובי משפחה שנפטרו. לאבא של סבתא רבתא צילה קראו ראובן, לכן קראו לסבא שלי ראובן. השם הנוסף יהודה ניתן על שם אביו של סבא רבא יצחק ז"ל.

בבית הספר היסודי קראו לסבי ראובן בכינויי חיבה כמו: רובה, ריבה ורובלה. סבא נולד בתאריך 02.03.1949 חג פורים בבית החולים רמב"ם וגדל בעיר עכו.

צילה, סבתא רבתא נולדה באוקראינה בעיר מריופול (ש'דנוב) והתייתמה בגיל 6 (אביה ראובן נפטר מטיפוס).

יצחק, סבא רבא נולד בפולין בעיירה ראבקה הקרובה לגבול סלובקיה ולא רחוק מהעיר קרקוב בפולין, למשפחה מרובת ילדים שרובה נספתה בשואה.

יצחק, סבא רבא, ברח מעיירת ילדותו לאחר פלישת הנאצים לפולין, בעקבות הסכם ריבנטוב מולוטוב, לאחר שחש על עצמו אירוע אנטישמי. זו היתה החלטה שהצילה את חייו. במהלך הבריחה הגיעה לעיר מריופול ושם הכיר את צילה, סבתא רבתא, וגם משם ברחו במהלך המלחמה לקזחסטן.

סבא רבא וסבתא רבתא

תמונה 1

לסבא ראובן יש אח בכור בשם חיים שנולד בשנת 1942 בקזחטן בעיר גורייב. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1948. שנה לאחר עלייתם לישראל, נולד סבא ראובן בעיר עכו. משפחתם גרה בבית שבשפה המקצועית נקרא "רכוש נטוש" – זהו בית גדול שערבים גרו בו ועזבו אותו במלחמת העצמאות. זאת מאחר ובאותה תקופה בעיר עכו לא היו הרבה בתים ובאו הרבה עולים חדשים. המוסדות של המדינה שיכנו את העולים בדירות של בתים נטושים. מספר משפחות באותה דירה.

השירותים היו משותפים וגם המטבח. בחצר היה פרדס גדול של עצי הדר ובו היתה באר מים להשקיית הפרדס. את המים העלו בעזרת משאבה לבריכה גדולה. היו פותחים ברז בבריכה והמים היו זורמים לערוגות סביב לעצים. סבא וילדי השכונה שחו בבריכה.

סבא רבא יצחק וצילה הגיעו ממחנה עקורים בגרמניה ושם למדו לתפור. סבא רבא היה גם חייט.

בתקופה שסבא נולד היתה תקופת צנע, תקופת הצנע היא תקופה שבמדינה לא היה כסף לקנות מזון ומוצרים נוספים חשובים לכן הסתפקו במועט לא היה חלב ולא מוצרים אחרים ולכן ההורים של סבא קנו עיזים על מנת לספק לעצמם ולסבא חלב. גדי אחד גדל אצל סבא בחדרו כחיית מחמד. היו שתי עזים – הראשונה נקראה קטיה והשנייה נקראה מורקה. ההורים של סבא לא הבינו בחיות וקנו בכפר ערבי את שתי העיזים. הסתבר שרימו את סבא רבא יצחק ומכרו לו עיזה טובה שנותנת חלב והעיזה השנייה היתה עם פגם גנטי והיא נולדה אנדרוגינוס, דו מינית כלומר עם שני איברי מין ולא יכולה לתת חלב.

לסבא יש תמונות עם הגדי בחדר שלו, משחק עם הגדי.

תמונה 2

ההורים של סבא פתחו חנות אטליז בעכו לא רחוק מביתם, סבא ראובן עזר להורים בחנות מגיל 10.

תמונה 3

סבא רבא יצחק שרת כקצין בצבא האדום הרוסי. בסוף המלחמה במהלך קרב נגד הגרמנים סבא רבה יצחק נפצע במרפק היד וטופל בבית חולים ונשאר נכה ביד. זו הסיבה שסבא ראובן למד בגיל צעיר לעזור בפרנסת הבית, לעבוד באטליז ולעזור להורים בחנות. סבא יודע לבצע את כל רזי המקצוע של אטליז. סבא ראובן למד מיצחק סבא רבא לתפור במכונת תפירה. הוא מתקן היום בגדים לכולם.

התחביבים של סבא

שכשסבא היה קטן ההורים גילו שהילד אוהב ליצור ולהתעסק עם כלי עבודה, לכן קנו לו כיסא עץ, פטיש ומסמרים קטנים. סבא דפק לכיסא אלפי מסמרים קטנים. כשסבא התבגר בגיל 13 קנו לו מצלמה.

לסבא היה דוד בקיבוץ גבעת ברנר. הדוד התעקש שיקראו לו דוד משה. דוד משה היה הצלם של הקיבוץ והייתה לו מעבדת צילום. סבא למד ממנו לפתח פילמים ולפתח תמונות. ההורים של סבא רבא שלי, צילה ויצחק, קנו לסבא ראובן מעבדה לצילום שלמה שהייתה ממוקמת במרתף מתחת לבית ושם סבא ראובן פיתח תמונות. סבא אהב לתת לאנשים תמונות. סבא שמר את הפילמים. היום בשנת 2018 סבא סרק את כל הפילמים לתמונות דיגיטליות, מעל 400 פילמים. כל אלבום חייו מתועד באופן דיגיטלי.

סבא נרשם גם למועדון שייט והיתה לו מפרשית בשם 420. הוא הפליג איתה בים ובתחרויות.

תמונה 4

סבא נרשם בילדותו למועדון קליעה גדנ"ע וקיבל מדליה – הוא זכה במקום ה-3 בצפון בתחרות קליעה למטרה ברובה אנשוץ קליע 22 מיליטר.

בנוסף סבא ראובן השתתף בלהקת ריקודים עירונית ורקד במצעדי מחולות בירושלים, חיפה ועכו. סבא היה פעיל מאוד בתנועת נוער העובד והלומד.

סבא חבר בתנועת נוער

תמונה 5

היו אידיאלים בתנועת הנוער – היה אסור לרקוד ריקודים סלונים.

בזמן היותו בתנועה, סבא הלך גם למועדון ריקודים סלוניים כשהיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". חברי התנועה הזהירו אותו ואיימו עליו שיפסיק ללכת לרקוד ריקודים סלונים, מאחר וזה נוגד את ערכי התנועה, אך סבא אוהב לרקוד והוא לא התייחס אליהם והמשיך לרקוד. עקב כך, ערכו לו "משפט עדה". הושיבו אותו במרכז חדר בתנועה ומסביב היו כל חברי העדה ששמה "אמיר" ונערכה הצבעה – האם להשאיר אותו בתנועה או לפרוש, הרוב הצביעו שעליו לעזוב את התנועה… סבא העדיף לפרוש. הנוער העובד והלומד הפסידו את סבא. (היום היו צוחקים על עקרון ההצבעה).

סבא לא אוהב לשיר, הוא יודע רק דיקלומים ברוסית שסבתא לימדה אותו (סבתא רבתא) ויודע גם אידיש.

בילדותו הוא שיחק בחמור ארוך, סטנגה, ארבע מקלות, גולות, סביבון פורפרה, חיתוך עוגה עם סכין על האדמה,חמש אבנים ומחבואים. סבא ראובן למד בגן חובה בגן רחל, מול בית ספר התומר. בכיתה ב' שנת 1956 הוא עזב את בית הספר הזה מכל מיני סיבות כלכליות. ההורים של סבא עברו לתל אביב לתקופה קצרה, ולכן העבירו את סבא לקיבוץ גבעת ברנר, והדודים שלו טיפלו בו חצי שנה. התקופה הזאת היתה תקופה לא נעימה ורעה בשביל סבא, הוא חשב שהוריו מסרו אותו לגבעת ברנר לנצח… תחשבו על ילד בן שש או שבע שיוצא מהבית, ואחיו חיים שהיה בן 14 נשאר בעכו לטפל בחנות.

לאחר חצי שנה בקיבוץ חזרו לעיר עכו וסבא המשיך ללמוד בבית ספר התומר. סבא המשיך ללמוד בבית ספר תיכון עכו וכן באלוני יצחק.

לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1968 סבא התגייס לצבא. סבא שירת בצבא שלוש שנים כמדריך חבלה בבסיס שנקרא "אדוריים" בגדה המערבית, כמדריך שאינו קצין (מש"ק) חבלה – חבלן. סבא השתחרר מהצבא  בשנת 1971 בחודש אוגוסט. שלושה ימים לאחר השחרור התחיל לעבוד במפעל "טמבור" כפועל סטודנט, ושם הכיר את סבתא אסתי מעכו – נערה עם שתי צמות בלונדניות שגם עבדה בהדבקת מדבקות למוצרים.

במלחמת יום הכיפורים סבא שרת בהנדסה ימית והיה  כל תקופה הן במלחמה ובמילואים רצוף 173 ימים מעבר לתעלת סואץ במצרים.

סבא וסבתא אסתי התחתנו בשנת 1974. רב צבאי חיתן אותם. סבתא הייתה עתודאית, מורה חיילת. סבא סיים קורס הנדסת יצור ולאחר לימודים, התחיל לעבוד ב"ישקר". בהמשך חייו עבד ב"פז", חברת הדלק כמנהל ובהמשך בענף הדלק. סבא אקדמאי, סיים תואר ראשון באוניברסיטת חיפה במדעי המדינה. כיום סבא נהנה בפנסייה עם סבתא אסתי שגם היא אקדמאית, עבדה כגננת כ-35 שנים בעכו.

לסבא וסבתא נולדו שלושה ילדים: ערן הבכור, יעל והילה. כולם מהנדסים.

יעל האמצעית זאת אמא שלי – מהנדסת ביוטכנולוגיה ואבטחת איכות ועובדת במשרד הביטחון.

לסבא ראובן וסבתא אסתי שלנו יש נכדים והם נהנים להיות איתי ועם בני משפחתי. סבתא אסתי, סבתא חכמה ומיוחדת, מטפלת ועוזרת לכולם. סבתא אסתי ממוצא צפון אפריקה מטוניס. היא יודעת לחנך למופת לבשל טוב וטעים. אני אוהבת את האוכל של סבתא.

לסבתא אסתי התנהגות ארופאית פולנית. סבא וסבתא הם זוג למופת. אני למעשה ממוצא בת תערובת בגלל סבתא.

סבא נולד למשפחה דתית מסורתית והוא ינק מסבא רבא את כל המנהגים הקשורים ליהדות, לכן סבא שומר על המנהגים המסורתיים וגם פעיל בבית הכנסת. הוא מתפלל יום יום, מניח תפילין, מקפיד לחגוג את החגים, בונה סוכה באופן קבוע – חוגגים את כל החגים ככתבם ולשונם. הקידוש ביום שישי חשוב מאוד, כשכולם מתקבצים ביחד ביום שישי. סבא מקפיד בזמן ברכות הקידוש וחייב להיות שקט מוחלט סביב לשולחן.

גם אני מדליקה נרות שבת ביום שישי ומברכת.

אני מקווה שנמשיך להיות משפחה מלוכדת ומאושרת וניפגש כולנו תמיד בשמחות וחיים רגילים וישרור שלום בארץ.

תמונה 6

הזוית האישית

בר קרן: היה לי כיף לעבוד עם סבא ראובן, הוא עיניין אותי מאוד. נהניתי להיות עם סבא בסיור הלימודי בבית התפוצות. אפילו אמא שלי, שהיא הבת שלו, לא יודעת את כל מה שסבא סיפר לי בסיפור הזה.

מילון

רכוש נטוש
בית שערבים גרו בו ועזבו אותו במלחמת העצמאות.

צנע
תקופת הצנע היא תקופה שבמדינה לא היה כסף לקנות מזון ומוצרים חשובים לכן הסתפקו במועט.

ציטוטים

”אני מקווה שנמשיך להיות משפחה מלוכדת ומאושרת וניפגש כולנו תמיד בשמחות ושישרור שלום בארץ.“

הקשר הרב דורי