מאגר סיפורי מורשת

סיפור משפחתי שסופר על ידי אהובה הוד לבית הופרט לנכד מור ייני שהשתתפו בתכנית הקשר הרב דורי.

"תולדות משפחתי כפי שזכורים לי מפי אבי ואמי מייצגים בעצם את תולדות עם ישראל לאחר השואה לפני ובתחילת קום המדינה."

קורות הורי, לפני עלייתם לארץ ובסמוך לעלייתם לישראל. שם אבי יוסף הופרט. הוא נולד בפולין בשנת 1912 למשפחה בת עשרה ילדים, שם למד בבית ספר ועבד ככל הילדים. בנערותו חלם לעלות לארץ ישראל והיה חבר תנועת הנוער "הנוער הציוני". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הגרמנים לפולין, חש בסכנה המתקרבת וברח לברית המועצות.

 

בתום המלחמה הגיע לאיטליה ל"קיבוץ" שבו התקבצו שארית הפליטה שרצו לעלות לארץ ישראל לקיבוץ תל יוסף. במקום הזה הכשירו אותם לחיי קיבוץ. כל אחד קיבל תפקיד ועבד ביום, ובלילות שרו ורקדו משירי ארץ ישראל. מכל משפחתו הענפה שרדו את השואה 3 אחים מלבד 2 אחים שהצליחו לעלות לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

 

בקיבוץ, אבי יוסף פגש את אשתו לעתיד- היא אמי רעיה. רעיה, נולדה גם היא בפולין ואף היא ברחה לברית המועצות. משפחתה אף היא נכחדה בשואה מלבד אח שעלה לארץ לפני המלחמה. הם התחתנו בקיבוץ באיטליה. ראשי ה"ממשלה" הזמנית דאז החליטו להעלות את היהודים מאירופה לא"י. מכיוון שהבריטים שלטו אז בארץ ישראל ולא העניקו אשרות כניסה ליהודים החליטו להעלות אותם בצורה לא חוקית – בהסתר. לשם כך שכרו אניות שהיו ישנות ורעועות.

 

הוריי היו בין ה"מעפילים", כך נקראו העולים הבלתי חוקיים. לאחר מסע בים סוער בתנאים גרועים התקרבו לחופי הארץ. למרבה אכזבתם התעוררו לקול צפירות וקריאות. הקולות נבעו ממשחתת בריטית שהתקרבה אליהם. החיילים הבריטים ציוו עליהם לעצור וניסו לעלות על ספינת המעפילים. המעפילים התנגדו לבריטים וזרקו כנשק על הבריטים קופסאות שימורים. אבל הבריטים השתלטו על האנייה והעבירו את המעפילים למחנה מעצר בקפריסין.

 

עם קום המדינה עלו כל העצורים לארץ. מכיוון שהיה מחסור במגורים לעולים החדשים שיכנו אותם בצריפים ואוהלים. יישובים אלה נקראו "מעברות". הוריי התיישבו במעברה ליד רמת גן. זאת הייתה שכונה של צריפים. הצריף היה קטן ועלוב – היה בו חדר שינה וחדר מגורים עם פינת מטבח. השירותים היו בחצר. למרות זאת הם  שמחו שהם חיים תחת קורת גג כאזרחים חופשיים במדינת ישראל העצמאית.

 

אבי גויס מיד עם הגיעם לארץ ואמי נשארה לבד בהריון וגם אחרי הולדתי. אירוע משמח זה אירע בתאריך 8 יולי 1949. היא טיפחה גן ירק בחצר שבו גדלו ירקות לצורכי הבית. כשאבי השתחרר הוא הלך לעבוד בבניין. תקופת ה"צנע" כשהייתי בת 3 עברנו לבית קבע בית קטן וצמודה לו חצר, בחצר זו הוריי גידלו תרנגולות, תרנגולי הודו, עצי פרי, וירקות. תקופה זו שבראשית קיום המדינה נקראה תקופת ה"צנע". כל אזרח קיבל הקצבה בקניית מוצריי מזון בסיסיים למשל; לחם, ביצים, בשר. ואני זוכרת כיצד קניתי במכולת עם תלושי ההקצבה. בתקופה זו נולדה לי אחות בשם בלה. את הכל קנינו בתלושי מזון שאיתם הלכנו למכולת לקנות מצרכים. 

 

מחלק הקרח בילדותי

המקררים היו ארגזים שבתוכם הניחו בלוק קרח שקירר את המזון. מוכר הקרח היה מגיע עם עגלה לשכונה מצלצל בפעמון נחושת גדול וקורא בקול גדול; "קרח, קרח"! כשמוכר הקרח חתך את הבלוק ניתזו רסיסי קרח ואז הילדים חטפו לפיהם את הרסיסים ומצצו אותם.    

 

 

בילדותי אמצעי הבידור והתקשורת בבית היה הרדיו (לא הייתה טלוויזיה). היינו מעסיקים את עצמנו בבית בקריאת ספרים ובמשחקי קופסא.  רוב הזמן הילדים שיחקו מחוץ לבית בשכונה. לדוגמא מספר משחקים ששיחקנו בשכונה;

סטנגה, משחק הדומה לכדורגל, שבו יש לבעוט כדור לקורה/שער. המשתתפים במשחק עומדים במרחק מהשער ובועטים לפי התור.גול שווה נקודה אחת. פגיעה בקורה (סטנגה) שווה שתי נקודות.

 

משחק ה"גע גע", זורקים כדור באוויר ומחכים שיקפוץ 3 פעמים בכל קפיצה צועקים גע. הודפים את הכדור ומנסים לפגוע ברגלי היריבים. בכל פגיעה ברגליים מקבלים נקודה. המנצח הוא זה שצובר את המספר הקטן ביותר של נקודות.  

 

משחק סימני דרך המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות. קבוצה אחת מתחבאת לשנייה. הקבוצה משאירה סימני דרך הכתובים בגיר. המטרה – למצוא את הקבוצה המתחבאת.      

 

איקס מיקס דריקס, משחק שבמקור היינו משחקים אותו שעות. משחק לשני משתתפים, משרטטים על נייר או עם גיר על המדרכה תשעה רבועים, כל אחד מסמן בתורו סימן, איקס או עיגול. המנצח הוא זה שהצליח ליצור רצף של שלושה סימנים זהים.

 

         אני בגן  הילדים משחקת עם חבריי   

 

אני על הסולם בגן הילדים 

 

הכל התחיל כאשר מור קיבל דף פניה לסבים והסבתות לפרויקט שנקרא קשר רב דורי. ואז פנה אלי, בבקשה שנבצע את הפרויקט יחדיו. לשאלתי מדוע חשוב לו הפרויקט, ענה שהוא מאד ייהנה מהעלעול באלבומי התמונות המשפחתיות, מהעבודה במחשב ומהבילוי שלנו ביחד. כביכול, מטרת המצגת הייתה לספר את הסיפור המשפחתי שלי – סבתא של מור ושל הורי.

 

אבל, הסיפור המשפחתי שהוצג כאן, הוא רק חלק זעיר מתולדות המשפחה. תקצר היריעה לתאר את תולדות ההורים ותולדותיי, לכן התמקדנו במספר נקודות מעניינות וייחודיות בעברי ובעבר משפחתי. כמו למשל, העלייה הבלתי לגלית, הצנע ומחלק הקרח.

 

נושא אחר שבו התמקדנו הוא  משחקי ילדות שנהגתי לשחק בהם. לשמחתנו, במהלך העבודה התברר שמור משחק במשחקים דומים למשחקים שהיו בילדותי, נוסף על אלו שהוזכרו לעיל, גם למשל, מחניים, גולות, גוגואים, קלאס, איקס-מיקס-דריקס.  תוך כדי עלעול באלבומי המשפחה ומציאת תעודות ישנות, מור גילה התעניינות רבה והתפעל כיצד שהצלחנו לחיות בלי כל אמצעי הטכנולוגיה המשוכללים. ללא מזגנים, ללא טלוויזיה ללא מחשב ללא טלפונים וללא מכוניות. כיצד העברנו את הזמן בקריאת ספרים ומשחקים בשכונה. בנוסף, מור נהנה מכך שהוא בקי יותר מאמו בתולדות הסבים שלה. 

 

תשע"ה