מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתדר דפני, נולדתי בטבריה בתאריך 23.6.1944 וגדלתי בכפר חיטים עם הוריי חנה ויהודה.

אבא יהודה עבד בפלחה ואימא חנה היתה מטפלת. היתה לנו חצר מלאה עצי פרי. הבית שלנו, כמו שאר הבתים הראשונים במושב, היה בנוי מאבן בזלת שחורה. היה בו חדר אחד ומטבח קטן, השירותים היו בחצר – אבא שלי בנה אותם בצורת צריף קטן מפח. בפנים היה בור שבתוכו פח גדול שצריך לרוקן לחצר, מעליו אסלה עשויה עץ. במקום נייר טואלט השתמשנו בנייר עיתון חתוך לריבועים. כדי להתקלח השתמשנו בגיגית גדולה שעמדה באמצע המטבח.

בבית היה לי חתול שאהבתי לשחק איתו, פעם אחת עליתי איתו על גג הבית והפלתי אותו כדי לראות אם הוא נופל על הרגליים ולא ניזוק. החתול באמת נפל על רגליו ולא קרה לו כלום.

אהבתי מאוד לטייל בטבע, לקטוף פרחי בר ולחזור הביתה עם זר גדול. באותה תקופה היה מותר לקטוף אותם, הם עוד לא היו מוגנים. היו בסביבתנו המון סוגי פרחים כמו כלניות, רקפות, יקינתונים, אירוסים, צבעונים ועוד. עד היום אני מכירה סוגים רבים של צמחים בארץ ואוהבת לטייל עם הנכדים וללמד אותם את השמות.

לאבא שלי היה חשוב במיוחד שאלמד איך לחלוב פרות. הוא רצה שיהיה לנו משק ושאוכל לעזור בעבודות המשק. אני ממש לא רציתי לחלוב את הפרות בידיים, אבל לא הייתה ברירה.

כפר חיטים הוא מושב שיתופי ואבא שלי העדיף לחיות במושב עם משקים פרטיים. אך בגלל שהיינו שלוש אחיות במשפחה, ולא היה בן ממשיך שיכל לרשת את המשק, לא קיבלו אותנו במושבים בעמק יזרעאל. החלטנו לעזוב את כפר חיטים ולעבור לקיבוץ. עברנו לקיבוץ חצור שבו היו להורים שלי חברים מבולגריה. השנה היתה שנת 1956 ואני הייתי בסוף כיתה ו'. מאוד שמחתי לעבור לקיבוץ כי שמעתי דברים טובים על קיבוצים. הייתה לי חברה לעט (ילדה שאיתה הייתי מתכתבת) מקיבוץ דן שסיפרה לי במכתביה כמה נפלא לגדול בקיבוץ.

בקיבוץ הצטרפתי ללינה המשותפת ומאוד נהנתי לישון בבית הילדים עם חברי לכיתה. בשבוע הראשון ההורים שלי ואחותי הצעירה חזרו לכפר חיטים כדי לחסל את הבית. הילדים קיבלו אותי מאוד יפה וביליתי איתם בבית הילדים כל השבוע. רק ביום שישי, כשכולם הלכו לבתי ההורים, הרגשתי פתאום קצת בודדה. לשמחתי די מהר הגיעו לקחת אותי משפחה של חברים של ההורים שלי ולא נשארתי לבד.

הזוית האישית

עדן: למדתי הרבה דברים חדשים על סבתא, על המשפחה שלה, ועל התקופה שבה היא גדלה בארץ. הייתה לי חוויה מעניינת לבקר יחד עם סבתא בכפר חיטים, לראות את הבית, את בית הספר ולפגוש קרובי משפחה. אני מקווה שהיא תמשיך לספר לי סיפורים מעניינים על העבר במשפחה שלה.

סבתא: היה לי מעניין לבקר בבית ספר גוונים, לראות את הכיתה של עדן, ולהכיר את המורה שלו. אני מאחלת לעדן שימשיך ללמוד טוב ושיהיה לו מעניין.