מאגר סיפורי מורשת

רחל סיוון מספרת:

נולדתי בירושלים בֿתאריך 28.09.47 לפני קום המדינה. האנגלים עדיין שלטו בארץ. כשפרצה מלחמת יום העצמאות . ירושלים הייתה במצור. מסיפורי אמי, התקופה הייתה קשה מאד, המשפחה סבלה ממחסור במזון ובמים. הם היו הולכים למרחקים כדי להביא פחי מים.

הורי, אבי ששמו היה נחמה ישי עלה לארץ מיגוסלביה בשנת 1933 וגם אמי ששמה ויקטוריה מאיו עלתה באותה שנה לפני עליית הנאצים מסלוניקי שביוון.

אמי עלתה במסגרת הכשרה חקלאית ועבדה בהכשרת היישוב במגדיאל שם הכירה את אבי הם נשאו בעיר ירושלים שבה היו הוריו של אבי.

כל משפחתה של אמי נספתה בשואה בסלוניקי שביוון, הוריה וחמשת אחיה. היא נותרה עם שני אחים שהצליחו לברוח גם הם מאימת הנאצים

התקופה שבה נולדתי הייתה קשה מאוד לפי סיפורי אמי זכרונה לברכה היא סיפרה שירושלים הייתה במצור ובשליטת המנדט האנגלי והם סבלו מאוד ממחסור במזון ובמים ונאלצו לסחוב פחי מים מהבאר בדרך ארוכה. גרנו בבית קטן בירושלים ליד מחנה יהודה, הורי אני ושתי אחיותיי ושלושה אחים בצפיפות ובקשיים רבים. לאבי היה אטליז ואמי הייתה עקרת בית שגידלה אותנו באהבה ומסירות אין קץ.

ילדותי הייתה מאושרת וצנועה גרנו בשכונה ירושלמית שבה כולם היו עוזרים אחד לשני והיינו מבלים הרבה ברחוב במשחקים שונים כגון: תופסת מחבואים חמישה אבנים וכו'.. בל"ג בעומר כולם היו נאספים בפינת הרחוב ובה הקמנו מדורה ענקית עם בובה של המן ורקדנו בשמחה רבה. למדתי בבית ספר היסודי אליאנס שהיה שייך לחברת כי"ח ובה המשמעת הייתה מאוד חזקה וקשה. בתיכון למדתי בגימנסיה כרמיה שהייתה ברמה מאוד גבוהה.

הייתי מוקפת דודים ודודות ובני דודים והייתה משפחתיות גדולה ביננו הרבה חגים משותפים וטיולים בשדות של ירושלים ששהיו עדיין לפני שהתמלאו בבניינים. מדי שבת טיילנו בכל ירושלים,

ירושלים הייתה בתחילה לפני מלחמת ששת הימים כמו כפר קטן והכרנו שם את כולם. המרכז היה המשולש בעיר של רחוב המלך ג'ורג רחוב יפו ובן יהודה ובסיבוב אחד הכרנו את כולם.

התגייסתי לצבא בשנת 66 ושירתי בחטיבת גבעתי שהייתה בבסיס שבכפר יונה כפקידה של מפקד המחנה השירות היה מעניין ובעיקר הייתה לי הזכות לשרת בתקופת מלחמת ששת הימים, שבה ניצחנו בשישה ימים את אוייבנו והארץ גדלה ונוספו לה שטחים רבים. השירות הצבאי הייתה אחת התקופות היפות בחיי. השתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד בביטוח לאומי בסניף ירושלים שמה עבדתי כחמש שנים הכרתי את בעלי נחום נישאנו בירושלים.

בתאריך 1.1.75 עברתי לגור בטבריה, ברצוני לציין כי לאחר מלחמת ששת הימים ירושלים גדלה והפכה לעיר ענקית ובניינים ושכונות רבות נוספו לה והיא כבר איבדה את האינטימיות שהיו לה לפני המלחמה, כבר הכרנו פחות את האנשים שהסתובבו במשולש הירושלמי. יחד עם זאת הרבנו לטייל בעיר העתיקה ומדי שבת היינו הולכים לטייל בה ונהנו לגלות את המקומות הקסומים שיש לה ואת גודל רוחניותה.

בשנת 1.1.75 עקב נישואי לנחום עברנו לגור בטבריה שם גרה משפחתו והתחלתי לעבוד בביטוח לאומי בסניף טבריה. השנה הראשונה הייתה קשה היו לי קשיי הסתגלות כי עברתי מעיר גדולה וחשובה לעיר קטנה ופרובינציאלית אך משפחתו החמה של בעלי הקלה על ההסתגלות. בטבריה נולדו ילדיי, יש לי שלושה ילדים כיום נשואים ויש לי גם שבעה נכדים.

בביטוח לאומי עבדתי 35 שנה. בתאריך 1.2.2005 פרשתי לגמלאות תרמתי את מיטב שנותיי לשירות הציבורי עשיתי זאת באהבה ובמסירות רבה עם הרבה חמלה ואמפתיה לאנשים הזקוקים למוסד לביטוח לאומי.

כיום אני גימלאית שמחה בחלקי נהנית מכל רגע תנאי מהמשפחה ומהנכדים מטיילת בארץ ובעולם גם מתעמלת ולומדת ומכירה מדי פעם חברים חדשים.

החיים יפים…