מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית אברהמוף, שם נעורי הוא קטלין דויד.

 

 

אני סבתא של רוני אברהמוף. נולדתי בהונגריה בשנת 1949. הייתי בת זקונים, ילדה רביעית להורים ניצולי שואה. הורי ושני אחיי הגדולים היו במחנות בתקופת השואה ושרדו. אני ואחות נוספת נולדנו אחרי הזוועות. גרנו בעיירה הויננש, בבית פרטי גדול, מוקף בגינה ועצי פרי. בשכונה התגוררה קהילה יהודית חמה. אמי לא עבדה מחוץ לבית. ואבי היה פחח מרזבים והיה איש קשה יום.  

 

 

הילדות שלי בהונגריה הייתה נעימה. אהבתי לשחק במשחקי חצר, תופסת, קלאס, גוגואים, משחקי כדור ומחבואים. פעם בשנה בחג הפועלים, שחל בראשון למאי, היה הפנינג גדול בפארק בעיירה. כל תושבי העיירה היו יוצאים לפארק כמו שרואים בסרטים ישנים. היו שם תזמורת, קרוסלות, פופקורן וגלידות. אלה דברים רגילים היום, אבל כשהייתי ילדה בהונגריה, זה קרה רק פעם בשנה.

 

בשנת 1956 היה מרד בהונגריה של העם ההונגרי כנגד השלטון בהונגריה וההשפעה של ברית המועצות על השלטון. גם כאן היו היהודים השעיר לעזאזל. המורדים האשימו את היהודים בשיתוף פעולה עם שלטונות הונגריה. הם חיפשו יהודים בעלי השפעה ומעמד. הם חשבו שיהודים אלה מסתתרים בבתים יהודיים בכפרים וביישובים, ולכם פגעו בהם והרסו את רכושם. המרד דוכא על ידי הצבא האדום (הצבא הרוסי), אבל בעקבותיו יהודים רבים עברו לערים הגדולות או שהיגרו למדינות אחרות (למשל ישראל). אחי הצליח לברוח לארץ עוד בשנת 1956 במהלך המרד. בשנת 1961, אני, אחותי והוריי עלינו לישראל. העלייה לארץ הייתה אירוע משמעותי מאוד בילדותי, וברצוני לספר עליו. 

 

אני זוכרת שעלינו לרכבת בבודפשט: אני, אחותי, אמא ואבא שלי ונסענו לוינה. בוינה חיכה לנו שליח הסוכנות היהודית (מי שאוסף את העולים החדשים). הוא שיכן אותנו בבית מלון ולמחרת ליווה אותנו לתחנת הרכבת ונסענו לונציה. בונציה אספו אותנו שליחים אחרים של הסוכנות היהודית ושוב שיכנו אותנו בבית מלון גדול ששם היו כבר הרבה משפחות מכל העולם שעלו לארץ ישראל. בונציה היינו כשבועיים ואחר כך הפלגנו באנייה ענקית ששמה: אנוטריה לישראל. ההפלגה ארכה כשבועיים. אני זוכרת שהיה מאוד כיף. היו שם המון: אנשים, מבוגרים וילדים מכל העולם. היה שם: תכניות בידור, משחקים וברכה. היה באמת כיף אמיתי. לבסוף האנייה עגנה (הגיעה) לנמל חיפה. ושוב חיכו לנו אנשי הסוכנות היהודית עם מתנות לילדים. היה מאוד מרגש. לבסוף פגשנו שם את המשפחה היקרה והמורחבת שלנו. ראשית פגשנו: את אח שלי הגדול שעלה לישראל לפנינו והיה חייל משוחרר. לאחר מכן פגשנו את: הדודים והדודות שלי ואת הבני דודים והבנות דודות שבאו ליראות את הפלא מהונגריה. היה כיף גדול וזה זכור לי כאירוע מאוד מרגש.   

 

   

"יום הפועלים הבינלאומי, מצוין ב- 1 במאי בכל שנה. מציינים יום זה כביטוי לאחוה ולקשר בין ארגוני עובדים בעולם וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. יום זה הוא אחד מסמליו המרכזיים של הסוציאליזם".

"ארגון יהודי כלל עולמי שהוקם ב- 1929. מרכזו של הארגון בישראל, ויש לו שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל.  כיום פועל הארגון בארבעה תחומים עיקריים: עידוד העלייה לישראל ותמיכה בעולים לאחר הגעתם לארץ.  נתינה חברתית. חוויה ישראלית. קירוב בין ישראל לבין קהילות יהודיות מסביב לעולם". 

ויקיפדיה

 

 תשע"ו