מאגר סיפורי מורשת

שמי מאי כלפון, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, תעדתי והעלתי את סיפוריהם של סבתי וסבי ז"ל.

סבא רפאל ז"ל 

זה סיפורו של סבי היקר שעלה לארץ לבדו אבל נפטר כאשר היו לו שישה ילדים, 21 נכדים ו- 2 נינים.

ילדות:

גדלתי בלוב בשכונה יהודית בלב טריפולי בבית עם שני חדרים, חדר אחד להורים וחדר אחד לכל האחים (היינו ששה אחים). הייתה לנו בבית מקלחת משותפת לכל השכנים. לא הייתה טלוויזיה ופלאפונים כמו עכשיו. השכונה שלנו הייתה קרובה לים ולבית כנסת מפואר.

העץ המשפחתי

אבי היה חייט ורוקם מקצוען ומיומן וקראו לו שלום. אמי הייתה תופרת מזרונים. מקצועות אלה היו מאוד נדרשים בזמן ההוא.

בילדות אהבתי לשחק במשחקים חברתיים כמו תופסת וחמש אבנים וכל מיני משחקי ילדות שגדלנו עליהם. אכלנו תבשילי חמין וקדרה ואילו הממתקים היו כמו סוכר שרוף שמרחו עליו תפוח עץ. התמוגגנו מאוד מממתקים פשוטים אלו וחיכינו להם בכל מאודנו.

בבית הספר שלי הייתה משמעת מאוד חזקה ועונשים נוקשים היה הרבה כבוד למורים. למורה אז היה מותר אפילו להכות את מי שלא עשה את מה שביקש, בנוסף היו גם לפעמים טיולים מטעם בית הספר. השיעור האהוב עליי היה תורה ונהנתי ללמוד שיעור זה. אהבתי את סיפורי האבות ואת כל מה שאבותינו עברו.

בהיותי בגיל שמונה חוויתי חוויה קשה לצערי. הגרמנים השתלטו ונכנסו ללוב. הם נכנסו לביתנו בפתאומיות ותקפו את אמי הם ניסו לפגוע בה, אני הייתי באותו הזמן בבית והדבר התרחש מול עניי. אמי ניסתה להתנגד לגרמנים, הם אחזו גם בי בחוזקה כדי שלא אצליח לסייע לאמי.

זה היה אירוע קשה מבחינתי אבל בחסדי ה' עברנו אירוע זה וזכיתי בשנת 1949 לעלות לארץ ישראל.

העלייה לארץ

עליתי לארץ לבדי בשנת 1949 לאחר הכרזת המדינה. עליתי באנייה והגעתי לכפר נוער שם גרנו באוהלים לאחר מכן עברתי לכפר הרואה.

הזוית האישית

מאי כלפון: למדתי מסבי (ז"ל) לכבד את הזולת, כבוד אב ואם, שמירת שבת ושמירת המסורת. הערכים שספגתי ממנו ילוו אותי כל חיי בעז"ה. תודה לך סבא יקר.

קישור לסיפור של סבתא שלי: ילדותה של דייזי בלוב ועלייתה לארץ