מאגר סיפורי מורשת

נולדתי לפני 76 שנה בארגנטינה במושבה "הברון הירש".

המושבה נקראת על שם הברון הירש  אשר סייע למהגרים שהגיעו מרוסיה בתחילת המאה ה 20 ועסקו בחקלאות.

החקלאים היהודים מימנו מכספם הפרטי את החינוך היהודי, ואני רכשתי השכלה של לימודים כלליים בבית הספר הממשלתי. מכיוון שהורי רצו שאמשיך להשתלם במקצועות היהודיים נשלחתי לעיר הבירה, בואנוס איירס, בה היה מכון להכשרת מורים, שם למדתי 6 שנים לקבלת התואר להוראת המקצועות העבריים בבתי ספר יסודיים. במקביל ללימודי היהדות הוענק לי חינוך תיכוני במקצועות כלליים כגון מתמטיקה,פיזיקה וכימיה.

בסיום לימודי ב"מכון ללימודי היהדות" קיבלתי מלגה להשתלם בארץ במכון על שם הרב גולד בירושלים. הגעתי לארץ בשנת העשור למדינה הצעירה. מצבה הכלכלי של המדינה היה קשה מאוד, אבל בכל זאת התקיימו פעילויות תרבותיות ואני זכיתי להשתתף כצופה באירועים מרשימים ומעניינים מאוד. אחד מהם היה המצעד הצבאי שהתקיים בירושלים באצטדיון של האוניברסיטה העברית. שם נשא ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון נאום מרתק. בשנה זו התקיים, בפעם הראשונה בירושלים בבנייני האומה, חידון התנ"ך העולמי בו זכה עמוס חכם ז"ל. נכחתי בחידון המרשים והמעניין שארך כארבע שעות.

במהלך השהות שלי בארץ טיילתי לאורכה ולרוחבה והזדמן לי לשהות בקיבוץ. היה זה ניסיון לרכוש ידע על צורת חיים של חברה שידעתי עליה רק מקריאה ולימוד. כבן של חקלאים חייתי את נושא החקלאות מקרוב אבל ההתנסות שבקיבוץ היתה שונה לגמרי. עבדתי בפלחה, באספסת ובפרדס.

הנושא הבוער בימים ההם היה מיהו יהודי. הוויכוחים היו סוערים. רובם התקיימו ב"בית הילל" בירושלים, אני נכחתי באחד מהם כאשר בין המרצים של הפאנל היה הפרופסור המבריק ישעיהו ליבוביץ ז"ל.

מדינת ישראל הצעירה השאירה עלי רושם כביר. בסיום שנת הלימודים חזרתי לארגנטינה והתנסיתי בפעם הראשונה בעבודת ההוראה. התפקיד הזה נתפס בעיני כשליחות ממדרגה ראשונה. הרעיון הציוני והפצתו היו בראש מעייני. לימדתי בהרבה בתי ספר יהודיים ובמקומות שונים. גם מחוץ לגבולות ארגנטינה עבדתי. שימשתי בתפקיד זה בפעם הראשונה, בשנת 1959, בעיר סנטה פה הממוקמת במרכז ארגנטינה.

ההוראה היא עבודה קשה ומפרכת אבל מסקרנת ומספקת מאוד, התגברתי על הכשלים במאמץ לא קטן ובמחשבה תחילה.

 מנהל בית ספר בארגנטינה

יצאתי את גבולות ארגנטינה בשנת 1963. פני היו מועדות למרכז אמריקה למדינת קוסטה ריקה אשר מתפארת בשלטונה הדמוקרטי וביופייה הטבעי. שם הכרתי יהודים שהיגרו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה ובכך הצילו את נפשם מידי הצורר הנאצי. התופעה הבולטת של מרכיבי הקהילה היא שמוצאם של כל היהודים הוא מעיר אחת גדולה בפולין ושמה צ'נצטוחובה. בימים ההם התגוררו בסאן חוסה הבירה כ-  5,000  יהודים.

מספר נמוך זה לא מנע מהם לבנות חיים קהילתיים לתפארת. כל הפעילות החברתית היתה בנויה סביב בתי הספר היסודי והתיכון. ניתן לסכם ולומר שזוהי קהילה מגובשת להפליא.

בתום סיום החוזה חזרתי לארץ מוצאי והתמקמתי בכרך הסואן בשם קורדובה הנמצאת 1200 ק"מ מהבירה בואנוס איירס. מלבד ניהול המוסד שכלל כ- 800 תלמיד ביסודי ובתיכון. בנוסף להתעסקותי בהוראה ניצלתי את זמני לנושאים אחרים לא פחות מעניינים. פה נישאתי לאשתי שהיא גם מורה. בין הרבה מתלמידי שעלו לארץ ומצאו בה את מקום מבטחם הנני גאה להזכיר 2 מהם שממלאים תפקידים חשובים בחיי המדינה והם: פרופסור טרכטנברג ופרופסור ליאו לידרמן שהיה מיועד לנגיד בנק ישראל.

לאחר מכן עבדנו מחוץ לגבולות ארגנטינה. בראשונה במרכז אמריקה במדינת גואטמלה ולאחר מכן בעיר לימה בירת פרו. מפה עלינו בשנת 1980 עם 2 בנותינו והבן שהוא אבא לאוריה המשתתף עתה בתכנית הקשר הרב דורי.

מפאת נסיבות שהזמן גרמן הצטרכתי לשנות את כיוון תעסוקתי במשך 25 שנה עד שעברתי לגימלאות.

ניתן לומר ולסכם שהריני מרוצה שהגשמתי את הרעיון הציוני.

 אני ונכדי בתכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

המפגשים בפרויקט הקשר הרב דורי חיבר בינינו מאוד אנחנו ממליצים לעוד ילדים וסבים להשתתף בתכנית הזו.