מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותו של יוסף גולדשטיין ברומניה וההמשך בארץ ישראל

סבא ואני
סבא וסבתא בחתונתם
בצבא, הייתי חייל בגייסות השריון בקריית מלאכי

שמי יוסף גולדשטיין נולדתי ברומניה בתאריך 19.5.1947 גרתי בבית פרטי גדול עם גינה גדולה דיברנו רומנית ובתוך הבית ההורים והסבתות דיברו איתי ביידיש.
בתור ילד אני זוכר את המאכל המיוחד היומיומי לחם תירס (ממליגה) שעד היום אנחנו מדיי פעם אוכלים את זה. בתור ילד אני זוכר שיום יום הייתי מביא לשני הסבתות שלי אוכל מוכן מהבית, לאחר צעידה של כמה שעות ברגל בחום או בשלג.
 
העלייה לארץ ישראל
 
עלינו ארצה בשנת 1961 דרך אתונה שביוון.כשהייתי בן 14. זה היה מייד אחרי הבר מצווה שלי. המקום הראשון בארץ שהייתי בו היה מצפה רמון. כאשר הגענו למצפה רמון זה היה בתחילת האיכלוס של היישוב. אני זוכר שהייתה רק כיתה אחת שלמדנו בה כל הילדים מגיל 8-15.
אבא שלי היה בעל מקצוע ברומניה, אך כשהגענו ארצה הוא קיבל עבודה יזומה (להעביר סלעים ממקום למקום) ועם זאת היינו מאוד מרוצים, שהגענו סוף סוף לארץ ישראל.
אני גדלתי במשפחה של ניצולי שואה שחלק מהמשפחה הצליחו להגיע לפני קום המדינה לארץ. אבא שלי ניסה כמה פעמים להגיע ארצה ולא הצליח, אך לבסוף קיבל אישור עלייה, רק בשנת 1961. התנאי היה שהוא משאיר את כל מה שהיה לו, את כל רכושו. ויכול לעלות לישראל בלי שום רכוש והוא הסכים.
 
שמות הוריי היו רוזה ודוד גולדשטיין ושניהם נולדו ברומניה. אני זוכר במיוחד את הסיפורים של אבא דוד על משפחתו. הוא סיפר שהם היו במשפחה של 12 אחים, חלק גדול  מהם נהרגו בזמן השואה, על ידי הרומנים שהיו שותפי לנאצים ולא מעט מהם הכירו את המשפחה של אבי מקרוב, היו גם כאלה שלמדו איתם באותו בית ספר. כשאבא דוד היה בן 17 לקחו אותו לרכבת לעבודות כפייה עם רכבת המוות הידועה מיאשי ובדרך מתו מחנק 90% מהיהודים.
 
אני זוכר את הספורים של אבא דוד במיוחד, בזמן השואה, שלקחו אותו ואת אבא שלו למחנות הכפייה ורצחו את האבא והאח במסע של רכבת המוות עד למחנה הכפייה שבכל קרון היו בערך 100 איש ונשארו בודדים לאחר שבוע ימים בלי מים ואוכל בחום של הקיץ.
למדתי בבית ספר יסודי 8 שנים ברומניה זה היה המקסימום שנתנו ליהודים ללמוד. לאחר העלייה ארצה למדתי 3 שנים בפנימיות נעורים בכפר ויתקין. כאשר למדתי ברומניה למדתי רומנית ורוסית, בארץ למדתי עברית ואנגלית. אחרי הצבא סיימתי תואר טכנאי מטוסים באל-על ברומניה.
 
כשהייתי ילד היינו נוהגים לשחק משחקי ילדים כגון: תופסת, כדורגל ותחרויות סקי בחורף.
בארץ הייתי בתנועת נוער "השומר הצעיר" ויצאנו להמון המון טיולים מהצפון הארץ עד לדרום הארץ. הייתי גם בגדנ"ע ויצאנו בחופשות למחנות של הגדנ"ע.
בצבא, הייתי חייל בגייסות השריון בקריית מלאכי. באחד הבילויים במועדון נוער ברמלה, פגשתי את דרורה יצחק, אשתי לעתיד. התחתנו בתל-אביב באולמי הנשיאים בתאריך11.6.1970! מהחתונה אני זוכר את התשלומים ששילמתי במשך שנה וקיבלנו כמתנות ספון לוקס ומאפרות מפח ומעט מאוד כסף.
בתחילת דרכי מיד אחרי הלמודים עבדתי תקופה קצרה כמכונאי בחברת פורד.  בהמשך עברתי לחברת אל על. עסקתי במשך 46 שנים כטכנאי מטוסים באל-על. היום אני אספן של בולים ושטרות ואני מאוד אוהב את זה!
העשרה
פרעות יאשי: "פרעות יאשי (ברומנית: Pogromul de la Ia?i) הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. הפוגרום התרחש מספר ימים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי קרוב לגבול הסובייטי. ביסוד האירוע עמדה פקודה מפורשת של מנהיג רומניה יון אנטונסקו, והאירוע תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים"‏. ויקיפדיה
 
תשע"ו

מילון

פרעות יאשי
פרעות יאשי (ברומנית: Pogromul de la Ia?i) הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. הפוגרום התרחש מספר ימים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי קרוב לגבול הסובייטי. ביסוד האירוע עמדה פקודה מפורשת של מנהיג רומניה יון אנטונסקו, והאירוע תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים‏.

ממליגה
ממליגה זה לחם תירס (מאכל רומני)

ציטוטים

”רכבת כפייה עם רכבת המוות הידוע מיאסי ובדרך מתו מחנק 90% מהיהודים“

הקשר הרב דורי